לפסק הדין בעניין אפרים נ' הרופא המוסמך הראשי ואח'
מאת: עו"ד אלי סבן
אגף השיקום סירב לממן לנכה צה"ל, הסובל ממחלה קשה, ביקש מאגף השיקום לממן לו טיפול נסיוני, שטרם אושר בארץ. מומחה בינלאומי הבהיר, כי יש להתחיל בטיפול מיידית, אולם אגף השיקום התבצר בעמדתו. ביהמ"ש לא אהב את הנסיון לחסוך כספים על גבו של נכה צה"ל.
מחלה ממארת ממנה סובל נכה צה"ל, גרמה לו, בין היתר לדלקת כבד נגיפית מסוג C ושחפת ריאות. הטיפול עליו המליצה מרפאת הכבד בה הוא מטופל, לא נתנה לחולה מזור. על פי ההמלצה, הטיפול יתאפשר רק לאחר שיחלים ממחלת הריאות, וגם אז, סיכוייו אינם גבוהים והוא כרוך בתופעות לוואי קשות.
החולה פנה להתייעצות עם רופא פרטי, אשר חשף בפניו טיפול חדשני שנמצא עדיין בשלב נסיוני, במסגרתו, מוזרק חומר בשם GcMAF - מולקולה טבעית המורכבת מחלק חלבוני וחלק סוכרי. הטיפול טרם אושר בישראל, אולם ביפן כבר משתמשים בו והוא עורר הדים טובים.
מצויד בהמלצת הרופא, הגיע הנכה לרופא המוסמך הראשי באגף השיקום של נכי צה"ל, וביקש מימון לטיפול. בקשתו נדחתה מאחר שהטיפול אינו מוכר ע"י משרד הבריאות. אגף השיקום עמד בסירובו גם לאחר שהחולה הודיע כי הוא כבר מקבל את הטיפול במימון פרטי, והוא עוזר לו ואינו גורם לתופעות לוואי.
משכך, החליט להגיש עתירה כנגד הרופא המוסמך ואגף השיקום לביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל אביב.
במסגרת הדיונים בתיק, המליצה השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן, על קבלת חוות דעת ממומחה כבד אובייקטיבי.
אגף השיקום הסכים והודיע כי הוא מוכן לקבל את שיומלץ.
בהתאם, פנה העותר למומחה בעל שם בינלאומי מבית חולים הדסה. חוות הדעת הייתה חד-משמעית: הטיפול המקובל בארץ לא יעזור לעותר, ואין מנוס מלהתחיל מיד בטיפול הנסיוני.
למרות שהסכימו לקבל את חוות הדעת, המשיבים דחו אותה, בטענה שהיא מבוססת על השערה בלבד. כל עוד העותר אינו נמצא בסכנת חיים, טענו, יש לו אלטרנטיבה- לטפל במחלת הריאות ולאחר מכן להתחיל את הטיפול המקובל בדלקת כבד, כפי שהומלץ במרפאת הכבד.
לדבריהם, אין להתערב בהחלטתם, בהיותה החלטת מומחה שביהמ"ש אינו נוטה להתערב בה.
זלזול במומחה בינלאומי והתנהלות לא סבירה
השופטת אגמון גונן קבעה כבר מההתחלה, כי הסכמת המשיבים לקבל את חוות הדעת מחייבת, ומשכך, עליהם לממן את הטיפול.
על אף שניתן היה לקבל את העתירה על סמך זה בלבד, לאור עקשנות עמדת המשיבים, החליטה השופטת להבהיר לאגף השיקום מה תפקידו של הרופא המוסמך, אשר דן בבקשות נכי צה"ל, שנפגעו בעת ששירתו עבור המדינה.
תכלית חוק הנכים, הזכירה השופטת, היא לדאוג למי שעשה שירות לטובת החברה ונפגע, כפי שאירע לעותר. השופטת הסכימה כי התערבות בהחלטת הרופא, שהוא הגורם המקצועי, היא מצומצמת, אולם הבהירה, כי החלטתו אינה חסינה מפני ביקורת שיפוטית.
נפסק, כי הרופא הראשי דחה את בקשת העותר על הסף, כשהוא מסתמך על המלצת מרפאת הכבד - אשר כלל לא הייתה מודעת לטיפול הנסיוני - רק משום שהטיפול לא אושר בישראל.
התנהלות זו, אינה סבירה. משהרופא הראשי אינו מומחה כבד בעצמו, היה עליו להתייעץ עם מומחה כזה, לפני שהוא דחה את בקשת העותר - אדם במצב ייחודי וקשה.
עוד נקבע, כי לא היה זה ראוי לתקוף את חוות דעת המומחה, בעל השם - אליו הגיע העותר בהסכמת הצדדים ובהמלצת בית המשפט. יתרה מזו, אגף השיקום התחייב כלפי ארגון נכי צה"ל, שלא להתערב בהחלטות מקצועיות של רופאים מומחים בעלי שם.
לפיכך נקבע, כי אגף השיקום יממן לעותר את הטיפול הניסיוני למשך שנה- אם ביפן ואם בארץ. המשיבים חויבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 25 אלף שקל.
חסכון על חשבון נכי צה"ל
מפסק הדין עולה, כי לעיתים, אגף השיקום אטום לבעיותיו של הנכה, ובמקום לטפל בו בצורה הכי טובה, הוא גורם לצער רב ומביא למאבקים משפטיים מיותרים.
למרבה הצער, ידוע זה מכבר, כי אגף השיקום הפסיק להוות גורם שיקומי אמיתי, וכל מטרתו לחסוך כספים על חשבון נכי צה"ל, אשר אמורים להיות ראשונים בין שווים, בכל הקשור לקבלת זכויותיהם מהחברה הישראלית.
לפסק הדין בעניין אפרים נ' הרופא המוסמך הראשי ואח'
* הכותב עוסק בתביעות נגד משרד הביטחון ומייצג נכי צה"ל
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין