לפסק הדין בעניין א' מ' נ' משרד הבטחון, קצין התגמולים- אגף השיקום
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי מחלת הסכיזופרניה בה לקתה חיילת בזמן שירותה הצבאי, קשורה ישירות לקורס משקיות ת"ש בו לקחה חלק זמן קצר לאחר גיוסה.
מעשה בחיילת שהתגייסה לצה"ל במרץ 2004 ויצאה לקורס משקיות ת"ש.
כחודשיים לאחר מכן, ומשתנאי הקורס הפכו קשים מנשוא עבורה, פנתה החיילת למפקדיה וביקשה לעזוב את הקורס.
עם שחרורה של החיילת ביוני 2004, התברר כי במקביל לבקשתה לעזוב את הקורס, התפרצה אצלה מחלת הסכיזופרניה.
בעקבות התפרצות המחלה, פנתה החיילת לועדת הערעורים במשרד הבטחון בבקשה להכיר בה כמי שנכותה נגרמה לה בעקבות שירותה הצבאי, על מנת לקבל גמלה וזכויות כנכת צה"ל.
לערר, צירפה החיילת לשעבר, חוות דעת פסיכאטרית לפיה המחלה התפרצה בעקבות לחצים ומתחים אליהם נחשפה במהלך הקורס וביניהם שיעורים ותורנויות מבוקר עד לילה, משמעת נוקשה, לוח זמנים אינטנסיבי ומחסור בשעות שינה. כמו כן, הודגשה החוויה הקשה שעברה החיילת בשבוע הלימודים ב'חוות השומר' שהיא בסיס לחיילים בעייתיים.
מנגד, הגיש משרד הבטחון חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו ולפיה החיילת כלל לא התלוננה על תנאי שירותה בזמן הקורס ולאחריו.
ועדת הערעורים סירבה לבקשתה החיילת, זאת לאור הקביעה כי הלחץ והמתח של החיילת במהלך הקורס היו סובייקטיבים לה בלבד, בעוד שנדרשת הוכחת קשר אובייקטיבי בין התפרצות המחלה לשירות הצבאי.
לדעת הועדה, הלחץ הנפשי ממנו סבלה החיילת בזמן הקורס אינו חריג במיוחד והיא עשויה למצוא עצמה במתחים מעין אלו גם במהלך חייה האזרחיים.
בעקבות הסירוב, ערערה החיילת לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בערעורה טענה, כי הועדה לא פרשה כראוי את הקשר האובייקטיבי שבין המחלה לשירות הצבאי.
כמו כן, נטען כי הועדה התעלמה מנתונים רבים שהוצגו בפניה, בהם העובדה שהמחלה התפרצה בשלבים הראשוניים של השירות הצבאי.
מנגד, טען משרד הבטחון, כי לא נפלו פגמים בהחלטת ועדת הערעורים.
קשר ישיר לשירות הצבאי הקשה
השופט יצחק ענבר ציין כי מעדותה של המערערת וחברותיה לקורס הוא התרשם כי קורס ההכשרה שעברו, הינו קורס ראשוני וייחודי שנערך בצה"ל, הכרוך בעומס נפשי רב, בין היתר בשל יצירת תנאי לחץ יזומים.
בקביעתו הדגיש, כי הועדה התעלמה מכך שבסמוך לאחר פרישתה של המערערת מהקורס היא התלוננה בפני קצין בריאות הנפש כי אינה מאושרת. בדומה לכך, התעלמה הועדה מעדויות חברותיה לקורס, אשר לפיהן עם התקדמות הקורס הפכה המערערת למדוכדכת ומכונסת בעצמה.
השופט הדגיש כי יש בכוחם המצטבר של האירועים שחוותה המערערת בזמן הקורס כדי לקיים את המבחן האובייקטיבי.
לפיכך, קבע השופט, כי קיים קשר סיבתי עובדתי ורפואי בין תנאי השירות לבין התפרצות המחלה אצל המערערת.
הערעור התקבל ונקבע, כי מחלת המערערת נגרמה עקב שירותה הצבאי הקצר.
נקבע כי המשיב ישא בהוצאות ההתדיינות של המערערת וכן בשכ"ט עו"ד בסך 40 אלף שקל.
בעבר מקרים דומים לא הוכרו
לדברי עו"ד רובי אנגל, העוסק בדיני נזיקין ובתביעות נגד משרד הבטחון, זהו פסק דין תקדימי, שכן בעבר לא הוכרו מקרים שכאלה כנכות כתוצאה מהשירות הצבאי.
"ביהמ"ש צודק בכך שהוא מכיר במקרים מעין אלה כנכות אשר מקורה בשירות בצה"ל" מציין אנגל ומדגיש, כי המפתח להכרה בנכות נעוץ בפניה לעו"ד אשר תחום עיסוקו העיקרי הינו בתביעות נגד משרד הבטחון.
לפסק הדין בעניין א' מ' נ' משרד הבטחון, קצין התגמולים- אגף השיקום
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין