לפסק הדין בעניין דנון ואח' נ' מנורה מבטחים
מאת: עו"ד שרון פרס בן-חיים
תוקפה של פוליסת ביטוח בגין אבדן כושר עבודה פג, אבל חברת הביטוח המשיכה לגבות את הפרמיות, מבלי להודיע למבוטח. בית המשפט קבע, כי כל עוד המבוטח משלם - הפוליסה תמשיך להיות בתוקף. פסיקה חשובה לכל המבוטחים.
בשנת 1993 רכש המבוטח פוליסת ביטוח מנהלים שכללה, בין היתר, כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה למשך עשר שנים. בחלוף עשר שנים פג תוקפו של הכיסוי הביטוחי האמור, אולם חברת הביטוח המשיכה בגביית הפרמיות בגינו, תוך שהיא מנתבת אותן לרכיב החיסכון בפוליסה, מבלי לידע את המבוטח.
בשנת 2008, לאחר בירור שערך המבוטח בחברת הביטוח, התברר לו שחברת הביטוח טוענת כי הכיסוי לאובדן כושר עבודה פג חמש שנים קודם לכן. חברת הביטוח סירבה לתקף מחדש את הפוליסה ואף סירבה לאפשר למבוטח לרכוש כיסוי חדש לאובדן כושר עבודה. עבור המבוטח, שעם השנים הורע מצבו הרפואי, המשמעות היתה שהוא נותר ללא כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה.
בתביעה, שהגיש המבוטח לבית משפט השלום בתל-אביב, נטען שעל אף שתקפה של הפוליסה פג, הרי שחברת הביטוח המשיכה לגבות את הפרמיה וברשלנותה אף לא טרחה להודיע למבוטח כי הכיסוי הביטוחי עומד להסתיים. לטענת התובע, חברת הביטוח נהגה כלפיו בחוסר תום-לב וחוסר הגינות והתעשרה שלא כדין.
מנגד, טענה חברת הביטוח, כי המבוטח יכול היה ללמוד שהכיסוי האמור אינו בתוקף עוד מהדו"חות התקופתיים שנשלחו אליו, וכי עם סיומה של תקופת הביטוח פקע החוזה בין הצדדים וחידושו תלוי בהסכמתם.
עוד טענה החברה, כי גם אם המשך גביית הפרמיות לאחר תום תקופת הכיסוי יצרה בפני המבוטח מצג שווא כאילו הביטוח תקף, הרי שטעות זו אינה מצמיחה לו זכות כלשהיא, מכיוון שלא הוכיח שנגרם לו נזק.
המבטחת פעלה בניגוד לחובות האמון ותום-הלב
השופט רחמים כהן קבע, כי בניגוד לטענת חברת הביטוח, הפרמיה החודשית אכן נגבתה בגין הכיסוי האמור, וכי המסמכים שנשלחו למבוטח הם בעלי אופי מטעה, שכן עולה מהם שהכיסוי האמור עדיין בתוקף.
עוד ציין השופט, שבנסיבות העניין, היה על חברת הביטוח לפנות למבוטח עם תום תקופת הפוליסה ולבדוק מה ברצונו לעשות עם הפרמיה העודפת בגין אובדן כושר עבודה. כיוון שלא עשתה כן והמשיכה לגבות את הפרמיות, הרי שפעלה בניגוד לחובות האמון ותום-הלב המוגברות החלות עליה.
על כן, פסק השופט, התנהלותה של חברת הביטוח יצרה בפועל הסכם חדש, על פיו הוארכה תקופת הכיסוי מעבר לעשר השנים עליהן הוסכם מלכתחילה, ולמעשה ללא הגבלת זמן. בנוסף, נקבע שחברת הביטוח תשלם למבוטח הוצאות משפט ושכר-טרחה בסך 20,000 שקל.
המדובר בפסק-דין משמעותי ומבורך, המחדד את אופיו הצרכני של חוזה הביטוח ומאזן את פערי הכוחות שבין הצדדים לעסקה. פסק הדין נותן תוקף לחובות האמון ותום הלב המוגברות שחלות על חברות הביטוח ומתריע בפניהן מפני התנהלות לא תקינה, שעלולה להטעות את המבוטחים וכפועל יוצא מכך לעלות להן ביוקר.
לפסק הדין בעניין דנון ואח' נ' מנורה מבטחים
למדור: ביטוח
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין