אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> חוקתי ומנהלי >> תוספת השכר שהובטחה לעובדי המדינה תדחה בשנה וחצי ללא פיצוי רטרואקטיבי

תוספת השכר שהובטחה לעובדי המדינה תדחה בשנה וחצי ללא פיצוי רטרואקטיבי

מאת: עדית אזולאי | תאריך פרסום : 13/05/2013 15:26:00 | גרסת הדפסה

לתזכיר חוק להשתתפות עובדי השירות הציבורי בהתמודדות עם הגרעון בתקציב המדינה במהלך השנים 2013 ו- 2014

במסגרת תזכיר חוק, שפרסם משרד המשפטים לתגובות הציבור, סיכמו שר האוצר ויו"ר ההסתדרות על דחיית תוספת השכר לעובדי המדינה בשנה וחצי, ללא פיצוי רטרואקטיבי.

בתזכיר החוק, שפורסם אתמול (א'), נכתב כי במסגרת נסיונות הייעול התקציבי של הממשלה, ולאור התערערות יציבותה הפיסקאלית של מדינת ישראל, הוחלט בדיונים בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות לדחות את מועד תחילת הזכאות לתוספת השכר האחרונה לעובדי המדינה בשיעור של 1%, שנקבעה בהסכם הקיבוצי מתחילת 2011, כך שתוספת השכר תהא משולמת החל מיום 1.1.2015, במקום החל מיום 1.7.2013. כלומר, דחיה של שנה וחצי.

במקביל, מתנהל משא ומתן גם עם ארגוני עובדים יציגים אחרים, על מנת לגבש הסכמים קיבוציים שמטרתם לצמצם את ההוצאות על שכר בשנים 2013 ו - 2014. במבוא לתזכיר החוק, מוצהר שהוא "נועד לקבוע הסדר... מכוחו ידחה מועד זכאותם [של העובדים] להעלאה במשכורת... או תופחת משכורתם".

ההשפעה הישירה של דחיית תוספת השכר ו/או הפחתת המשכורות על תקציב המדינה בשנים 2013-2014 נאמדת בכמיליארד וחצי ש"ח. החוק יחול על כל עובדי המדינה או הגופים הממומנים על ידה, לרבות מוסדות בריאות, חינוך ומוסדות אחרים הנתמכים על ידי המדינה וכן אנשי-קבע המשרתים בצה"ל.

הוראות החוק יחולו על משכורת הבסיס, שלא נכללים בה תשלומים או גמולים חד-פעמיים, דמי הבראה, תקציב ביגוד וכיו"ב, החזר הוצאות, גילום מס, השלמת שכר עד לשכר מינימום. במקרה של עובד שאינו קשור להסכמי השכר הקיבוציים, תפחת משכורת הבסיס שלו בשיעור של 0.942%.

על פי התזכיר, תוספת השכר לא תוחזר לעובדים באופן רטרואקטיבי.

עם זאת, תשלומי קופת הגמל והסדרי הפנסיה לא יפגעו, כמו גם פיצויים לעובד שסיים את עבודתו וגמולים או קצבאות אחרות.

הרעה משמעותית ביציבות

בדברי ההסבר לחוק נכתב, כי מאז אמצע 2011 הואט קצב הצמיחה השנתי של מדינת ישראל, וכי " על אף הנתונים המקרו-כלכליים החיוביים של המשק, במהלך השנתיים האחרונות נרשמה הרעה משמעותית ביציבותה הפיסקאלית של ישראל".

על פי הנתונים המובאים בדברי ההסבר, ישראל נמצאת כבר ארבע שנים רצופות עם גירעון תקציבי גבוה העולה על 3 אחוזי תוצר (בשנת 2012 הגיע הגרעון התקציבי ל-4.2% אחוזי תוצר), רמה שתקשה על יכולת התגובה של הממשלה במקרה של משבר כלכלי.

השאיפה: לצמצם את הגידול בהוצאות

עוד מצוין, כי העובדה שהמשק נמצא במצב הקרוב לתעסוקה מלאה מעידה על כך שבכלכלה לא מתקיים פער תוצר ולכן הגירעון התקציבי הקיים משקף גירעון מבני גבוה ולא גירעון הנובע ממחזור עסקים שלילי.

שאיפת הממשלה, כך על פי דברי הסבר, היא לצמצם את הגידול החד בהוצאות השכר של הממשלה והשירות הציבורי בכללותו, והיא מלווה בהכרזה ש"הימנעות מוחלטת מצמצום בהוצאות השכר יחייב את הממשלה לנקוט שורה של קיצוצים עמוקים בהרבה בכל שאר תחומי ההוצאה שלה, קיצוצים בעלי מחיר חברתי ניכר והשפעה שלילית על צמיחתו העתידית של המשק".

עו"ד גלעד לשם, העוסק בדיני עבודה, מבקש להזכיר כי "אין זו הפעם הראשונה בה מופחת שכר לעובדי מגזר הציבורי. בשנת 2003 הופחת השכר במסגרת החוק וניסיון שנעשה אז לתקוף את ההפחתה במסגרת הגשת בג"צ, נדחה בהמלצת בג"צ שציין כי מדובר בתכנית כלל משקית שנעשתה בהסכמה ולכן ככל הנראה אין מקום לבטלה". עו"ד לשם מציין, כי רוב ההעלאה, בגובה של 6.25% (על פי ההסכם הקיבוצי), ניתנה זה מכבר, ועל כן נראה כי יש מידתיות ואיזון ראוי לאור מצבה הכלכלי של המדינה".

העובדים שנפגעים הם אנשי הקבע העובדים הלא מאוגדים

"יחד עם זאת", מוסיף עו"ד לשם, "יש כאן פגיעה משמעותית ביתר העובדים שההסכם הקיבוצי לא חל עליהם, שכן לא רק שלא נהנו מהעלאת השכר עד כה, אלא שהם סופגים ירידה בשכר ועל כן ייתכן כי יש לעובדים אלו עילה כלשהי כנגד החוק המוצע".

גם אנשי הקבע יוצאים נפסדים מחוק זה, קובע עו"ד לשם: "אנשי הקבע לא הוכרו עד היום כעובדים לשם מתן זכויות ולכן לא נהנו מכל הגנות חוקי העבודה, כגון שעות נוספות, אך כעת מנגד באה המדינה וקובעת (בניגוד לעמדתה ועמדת בתי הדין לעבודה עד כה) כי רק לצורכי חוק זה, שמשמעותו פגיעה במשכורתם, אנשי הקבע יחשבו כעובדים. על כן, ייתכן שניתן יהיה לתקוף סעיף זה בנוגע לאנשי קבע במסגרת עתירה לבג"צ".

לתזכיר חוק להשתתפות עובדי השירות הציבורי בהתמודדות עם הגרעון בתקציב המדינה במהלך השנים 2013 ו- 2014

הציבור רשאי להגיש התנגדויות ותגובות לחוק עד ליום 23/5/2013.

למדור: חוקתי ומנהלי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

 

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום חוקתי ומנהלי באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום חוקתי ומנהלי
להציל את ירושלים ממגפת עבירות הבנייה
עו״ד יאיר ברגר (צילום: פסקדין)

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ