ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
לפסק-הדין בעניין עזריה נ' סופר ואח'
אזרח, שבמסגרת תלונה כנגד אדם שהמחאתו לא כובדה, הפקיד את ההמחאה במשטרה, לא זכה לראותה שוב: כעבור שש שנים נמסר לו שההמחאה - יחד עם כל תכולת התיק - נשרפה. האם היה על המשטרה להודיע לאזרח קודם לביעור?
בשנת 88 קיבל התובע המחאה בסך של 320 ש"ח, שלא כובדה בהעדר כיסוי. בשנת 2000 הגיש התובע תלונה במשטרת חדרה, ומסר לה על פי דרישתה את ההמחאה.
יומיים לאחר מכן, קיבל הודעה מתחנת המשטרה על החלטה שלא להעמיד לדין את בעל החוב. לטענת התובע, משביקש את ההמחאה בחזרה בכדי לפנות להוצל"פ נענה בהלוך ושוב ובשנת 2006 נמסר לו בכתב שהתיק בוער בשנת 2005 ושלא ניתן לשחזר את החומר.
לפיכך, ביקש התובע לחייב את המשטרה בפיצוי בגובה ההמחאה שבוערה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין עד ליום הגשת כתב התביעה, וכן בפיצוי בגין עוגמת נפש.
המשטרה הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף מפאת התיישנות. בקשתה נדחתה, ובית המשפט התיר לה להציג את הנהלים בדבר ביעור מסמכים בדיון נוסף.
במקום לצרף את הנהלים, הגישה המשטרה סיכומים בכתב, בהם העלתה טענות משפטיות למכביר, ודרשה לדחות את התביעה. עוד טענה, כי יתכן והתובע קיבל בחזרה לידיו את ההמחאה עוד לפני שהתיק בוער.
התובע לא עודכן
הרשם הבכיר נועם רף קבע, כי בהתנהלות המשטרה יש משום הפרה של עיקרון השוויון בבימ"ש לתביעות קטנות, וכן התעלמות מהחלטת בימ"ש. בעוד התובע טען בלשון הדיוטות, קבע הרשם, נציגת המשטרה טענה בלשון מלומדים והיא אשת מקצוע (מתמחה בעריכת דין). על כן, הודיע הרשם כי הוא מתעלם מהטיעונים המשפטיים שהעלתה.
הרשם דחה גם את הטענה, שיתכן והתובע קיבל בחזרה ההמחאה, כיוון שלא הוצגה כל אסמכתה לעניין, ומתח ביקורת על התנהלות המשטרה, בכך שלא עדכנה את התובע (או כל אזרח כדוגמתו) שקיימת האפשרות שההמחאה תבוער וכן שלא מסרה לו הודעה מראש על ביעורה. בנסיבות אלו נמנעה מהתובע זכותו לנסות ולממש את ההמחאה בדרכים אחרות.
עם זאת קבע הרשם כי יש לקחת בחשבון את מועד פירעון ההמחאה - 1988, את הזמן הרב שחלף מאז החלה הפרשיה ואת התמהמהותו התמוהה של התובע,ועל כן פסק כי הסכום שישולם לו הוא בדיוק הסכום הנקוב בהמחאה - 320 שקל - ולא פסק הוצאות.
עו"ד צבי וישנגרד מוסיף עוד, כי בית המשפט ערך איזון נכון וראוי בין האינטרסים של הצדדים. אין זה בסמכותה של המשטרה למנוע מהתובע את הצגת ההמחאה בלשכת ההוצל"פ ובטרם ביעור ההמחאה היה עליה ליידע את התובע".
"עם זאת, צד המבקש לתבוע אינו יכול לשקוד על השמרים, ובמידה וקיים שיהוי ניכר - הדבר יבוא בחשבון, במקרה זה, בעצם זה שלא חויבה המשטרה בפיצויים לתובע".
לפסק-הדין בעניין עזריה נ' סופר ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין