* הכתבה נכתבה ע"י עו"ד נדב ארגוב
מהו הבסיס לזכויות ניצולי השואה בישראל? אילו חוקים מסדירים זכויות אלו, ולמי פונים כדי לממשן? עו"ד נדב ארגוב, בכתבה מיוחדת ליום השואה.
הבסיס לזכויותיהם של ניצולי שואה בישראל הוסדר בהסכם שבין ממשלת ישראל לרפובליקה של גרמניה משנת 1952, הידוע גם כהסכם השילומים. הסכם זה קבע, בין היתר, שיעורי פיצויים למי שהם ניצולי שואה.
על פי ההסכם, חלק מניצולי השואה מפוצים ישירות על ידי גרמניה (פיצויים המוכרים בשם: "רנטות" או "שילומים") וחלק על ידי מדינת ישראל.
לאורך השנים, התברר כי ההגדרות שנקבעו בהסכם השילומים באשר לניצולי השואה הזכאים לפיצוי, מדירות רבים מניצולי השואה הלכה למעשה. באופן כללי, בתחילת יישומו של הסכם השילומים נכללו בהגדרת יוצאי שואה אך ורק מי שהיו במחנה ריכוז או השמדה, גטו או שנאלצו לחיות בסתר.
כיום, הורחבו בצורה משמעותית ההגדרות בחוק ובהסכם עם גרמניה ביחס לזהותם של ניצולי השואה, וביניהם נכלל כל מי שסבל מאלימות ומרדיפת הנאצים, גם במקומות בהם לא היו גטאות, וכן מי שברח מפני הנאצים כאשר אלו כבשו את מדינותיהם.
בישראל נחקקו מספר חוקים המסדירים את עיקר זכויותיהם של ניצולי השואה:
• חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז -1957
• חוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד-1954
• חוק ההטבות לניצולי שואה נזקקים התשס"ז-2007
• חוק ההטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007
- לעיון בחוקים: /search/laws.asp
על פי חוקים אלו, זכאים ניצולי שואה לגמלה חודשיות בגין נכות ופגיעות פיזיות שנגרמו בידי הנאצים, וכן לגמלות מוגדלות במקרה של נזקקות כלכלית.
כמו כן, קובעים החיקוקים והתקנות מספר הטבות נוספות, כגון: דמי הבראה שנתיים, הלוואות בתנאים מועדפים, מענק ביגוד, דמי נסיעה, מענק מצבה, פטור מתשלום אגרת טלוויזיה, השתתפות בשכר דירה מטעם משרד השיכון, החזרי מע"מ ומס קניה על מוצרים חשמליים נבחרים והחזרים בגין רכישת תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות.
הטיפול בתביעות ניצולי שואה
הגוף המרכז את הטיפול מטעם ממשלת ישראל בניצולי השואה הינה הרשות לזכויות ניצולי השואה, שבמשרד האוצר. על כן, תביעות להכרה כניצולי שואה וקבלת זכויות כספיות ואחרות בגין רדיפות הנאצים יש להגיש ברשות.
במישור הפרטי, ישנן עמותות רבות הפועלות לסייע לניצולי שואה הן בדמות סיוע מסוגים שונים והן בליווי הניצולים אל מול הרשות.
לטעמנו, ניתן ולעתים מומלץ, כאשר המדובר בתביעות בעלות השלכות כספיות משמעותיות, להיעזר בעורכי דין. יש לציין, כי נקבעו בחוק תעריפים מקסימליים לשכר טרחת עורכי הדין הבאים להבטיח עלות סבירה להליכים.
כמו כן, על החלטות הרשות לזכויות ניצולי שואה שלא להכיר בניצולי השואה כזכאים לגמל או להטבות, ניתן לערור לועדת ערר מיוחדת בראשות שופט, ועל החלטות ועדת הערר ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי.
- עו"ד נדב ארגוב עוסק בכל תחומי המשפט האזרחי-מסחרי וכן בתחומים שונים של המשפט הציבורי והמינהלי. בנוסף, משמש עו"ד ארגוב כיועץ משפטי לארגונים וגופים שונים, העוסקים בחינוך, תרבות, התיישבות והגנה על קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית ובכלל.
- כל המוצג בכתבה זו הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין