לפסק הדין בעניין לרמן ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ואח'
תושבי נווה צדק עתרו לביטול שתי תכניות בנייה בטענה שאינן חוקיות, בין היתר כיוון שאחת מהן היא למעשה עסקה, במסגרתה העניקה עיריית ת"א זכויות בנייה ליזם בתמורה לכך שיבצע את העבודות ליישום התכנית האחרת. העירייה טענה שמדובר בנוהג לגיטימי, שכן אין לה תקציב למימון העבודות. ביהמ"ש קבע: העירייה לא יכולה להשתמש בזכויות בנייה כמזומנים.
הוועדה המחוזית בתל אביב אישרה בשנת 2010 שתי תכניות בנייה בשכונת נווה צדק בתל אביב, והורתה כי יופקדו יחד כשאחת מותנית בשנייה.
התכנית הראשונה, מטרתה הרחבת הכבישים, סלילת מדרחוב והקמת מבנים, בהם מגדל מגורים בן 36 קומות. התכנית השנייה, מטרתה פינוי שטחים ציבוריים לשם הקמת מוסדות ציבור, אותן יבצע היזם שמקים את המגדל מהתכנית הראשונה, בתמורה להענקת זכויות בנייה נוספות, כך שיוכל להוסיף למגדל עוד 8 קומות.
תושבי השכונה התנגדו לתכניות, מהטעם שלטענתם, התכנית השנייה כל עניינה הוא עסקה בין העירייה ליזם פרטי, והפקדת תכנית שעניינה מימון עבודות ציבור הינה פסולה ולא חוקית.
אלא שההתנגדויות שהגישו למוסדות התכנון נדחו, ולפיכך הם עתרו באמצעות עוה"ד יחיאל שמיר ויפתח הלינג, כנגד אישור התכניות לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. את העתירה הגישו נגד הוועדה המחוזית, הוועדה המקומית, עיריית ת"א, בעלות המקרקעין והיזמים.
בתמצית, טענו התושבים, כי החוק אינו מאפשר לעירייה לרקום תכנית רק על מנת למצוא לעצמה מקורות מימון למימוש תכנית אחרת. עוד טענו, כי ההתקשרות עם היזם ללא מכרז אף היא אינה חוקית.
המשיבים טענו, בין היתר, כי ההחלטה סבירה ונכונה מאחר שאין כל מניעה לשקול גם שיקולים כלכליים, במטרה לקדם אינטרס ציבורי. נטען, כי הענקת זכויות בנייה תמורת ביצוע עבודה ציבורית הינו אופן פעולה לגיטימי, הנוהג בתכניות מתאר אחרות, כמו תמ"א 38 ופינוי בינוי. עוד נטען, כי העירייה לא הייתה מחויבת במקרה זה להוציא מכרז.
אחוזי בנייה הם לא שטרות כסף
סגנית הנשיא, השופטת שרה גדות קיבלה את העתירה.
נפסק, כי מטרת התכנית השנייה, שמעניקה ליזם זכויות בנייה תמורת פינוי השטחים הציבוריים היא ללא ספק למצוא מקורות מימון לביצוע התכניות, וכי גם אם מדובר בפרקטיקה נוהגת, אין זה אומר שהיא חוקית. השופטת ציינה, כי היא ערה לכך שעלולות להיות השלכות כבדות לקביעתה, וייתכן שתכניות רבות יוקפאו בשל כך, אולם גם בכך אין כדי להכשיר פעילות בלתי חוקית.
"אין העירייה ו/או הועדה המקומית רשאיות להתפרק מחובותיהן הציבוריות ולהעניק זכויות בנייה תמורת ביצוע חובות אלה...", כתבה השופטת, "אני מקבלת את טיעוני העותרים... לפיהם 'אין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי בניה כאל שטרות כסף המצויים בידן, ואין לאפשר לעיריה לגייס מימון חוץ-תקציבי לפעילויותיה, באמצעות קידום תוכניות נקודתיות'".
עוד נקבע, כי העירייה אכן נהגה בניגוד לחוק כשלא הוציא מכרז לבחירת היזם, שכן ככלל, כל ביצוע של עבודה ציבורית מחייב עריכת מכרז.
לפיכך, הפקדת התכניות בוטלה, והמשיבות חויבו לשלם לעותרים הוצאות בסכום כולל של 37,500 שקל.
עו"ד צבי וישנגרד מסכים עם קביעת בית המשפט, שלדבריו "מוכיחה כי הרשות אינה מעל לחוק, וכי עיקרון חוקיות המנהל הינו כלל יסוד במשפטנו, ולכן רשות מנהלית רשאית לפעול רק בתוך דל"ת אמות הסמכות שהוקנתה לה בחוק".
לפסק הדין בעניין לרמן ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין