לפסק הדין בעניין הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ
בדעת רוב, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי במקרה של התארגנות ראשונית פורצת במקום עבודה שעובדיו אינם מאורגנים, יש להחיל בגמישות את הכללים להכרה ביחידת מיקוח נפרדת. במקרה הספציפי נקבע, כי עובדי רשת 'מחסני חשמל' שבבעלות 'אלקטרה', יהוו יחידת מיקוח נפרדת מיתר עובדי החברה.
חברת אלקטרה היא, בין היתר, בעלת שלושת רשתות השיווק למכירת מוצרי החשמל- 'מחסני חשמל', 'שקם אלקטריק' ו'ביג סנסור', שעובדיהן אינם מאורגנים.
בשנת 2010, החל הליך התארגנות בקרב עובדי רשת מחסני חשמל בלבד (בנפרד מיתר הרשתות שבבעלות אלקטרה). לאחר שלטענת הסתדרות העובדים הכללית החדשה, למעלה משליש מעובדי הרשת הצטרפו לשורותיה, היא ביקשה לנהל משא ומתן קיבוצי על מנת להגיע להסכם קיבוצי, אלא שאלקטרה סירבה, בטענה שההסתדרות אינה הארגון היציג של החברה ולא ניתן להכיר בעובדי מחסני חשמל כיחידת מיקוח נפרדת.
בקשת ההסתדרות מבית הדין האזורי לעבודה להכריז עליה כארגון העובדים היציג ביחידת המיקוח של רשת מחסני חשמל נדחתה, ועל כך היא הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
ההסתדרות טענה, בין היתר, כי מחסני חשמל נבדלת מיתר רשתות השיווק של אלקטרה, ולעובדיה אינטרסים שונים ומשותפים, המצדיקים להכיר בהם כקבוצה נפרדת. לטענתה, אין זיקה בין עובדי הרשת ליתר עובדי החברה, ומשמדובר בשלב ראשוני של התארגנות, יש להתגמש ולאפשר לה 'להתחיל' בקטן, באמצעות ארגון עובדי מחסני חשמל, שאחרת, תסוכל ההתארגנות לחלוטין וזכויות העובדים ייפגעו.
אלקטרה טענה בין היתר, כי אין לאפשר לעובדי הרשת להתארגן בנפרד שכן היא שייכת לה ומנוהלת על ידה, והיא זו שמשלמת לעובדים את שכרם. לטענתה, אם כבר ניתן לגזור יחידת מיקוח נפרדת, הרי שהיחידה הקטנה ביותר האפשרית הינה של שלושת רשתות שיווק מוצרי החשמל יחד. עוד נטען, כי ההסתדרות לא הוכיחה שהיא עונה על התנאים להכיר בה כארגון יציג.
בדעת רוב, קיבל ביה"ד הארצי את הערעור וקבע כי יש להכיר בעובדי רשת מחסני חשמל כיחידת מיקוח נפרדת, אך עם זאת החזיר את הדיון בסוגיית ההכרה בהסתדרות כארגון יציג לביה"ד האזורי לעבודה.
השופטת ורדה וירט-ליבנה ציינה, כי ככלל ישנה העדפה לכך שעובדי החברה כולה יהיו מאורגנים תחת גג ארגוני אחד, וזאת בין היתר כדי למנוע ריבוי הסכמים קיבוציים, לשמור על יציבות ולמנוע יריבות בין עובדים ביחידות מיקוח שונות.
אך עם זאת, נפסק, כי במקרה בו העובדים אינם מאורגנים כלל, יש לנקוט בעמדה גמישה, לסטות מהכלל ולהקל על פריצת הדרך הראשונה, על מנת שלא להותיר את העובדים לא מאורגנים כלל.
השופטת ציינה, כי בין יתר השיקולים לסטייה מהכלל 'יחידת מיקוח אחת למפעל אחד' נלקחו בחשבון השינויים במשק וביחסי העבודה הקיבוציים, וקיומם של קונצרנים גדולים, המעסיקים אלפי עובדים, שלעיתים כלל אינם מכירים זה את זה ואין להם כל קשר זה לזה, כך שהיכולת שלהם להתאגד ביחידת מיקוח אחד אפסית. גם אם בחברה אחת יווצרו בשל הגישה הגמישה מספר יחידות מיקוח שייוצגו על ידי מספר ארגונים, הדבר עדיף לדבריה, על פני מצב בו זכות ההתארגנות כלל לא ממומשת.
לאחר שבחנה את הפרמטרים המשותפים בין עובדי רשת מחסני חשמל בראייה גמישה כאמור, קבעה השופטת, כי למאות עובדי הרשת ישנם מספיק אינטרסים משותפים מחד ומאידך ישנה שונות מספקת בינם לבין עובדי הרשתות האחרות, כדי שניתן יהיה להכיר בה כיחידת מיקוח נפרדת לצורך ההתארגנות הראשונית.
הנשיאה נילי ארד, השופטת לאה גליקסמן ונציג העובדים הסכימו לדעה זו, זאת לעומת דעת המיעוט של נציג המעבידים, אשר ביקש לדחות את הערעור. הוצאות לא נפסקו מאחר שמדובר בהליך קיבוצי.
תגובת עו"ד אראל גלבוע, העוסק בדיני עבודה: "ההכרה ב"מחסני חשמל" כיחידת מיקוח נפרדת אצל אלקטרה היא פריצת דרך חשובה בהכרה בזכותם של עובדים להתארגן במקום עבודתם."
"עד כה", מסביר עו"ד גלבוע, "המדיניות השיפוטית הייתה להימנע ככל האפשר מפיצול התארגנויות של קבוצות עובדים אצל אותו מעסיק, הן כדי להימנע מהחלשת יכולת המיקוח של העובדים, והן כדי להימנע מלתת לקבוצת עובדים קטנה כוח שבהכרח יחליש את שאר העובדים המאורגנים".
לדבריו, "הפעם החליט בית הדין ובצדק, להגן על זכותם של העובדים להתארגנות ראשונית, שהייתה נמנעת מהם לו פס"ד בית הדין האזורי היה נשאר על כנו, שכן אין ביכולתם של עובדי מחסני חשמל לצרף אליהם את עובדי הרשתות האחרות באלקטרה (דוגמת שקם אלקטריק)".
לפסק הדין בעניין הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין