לפסק הדין בעניין פלוני נ' ד"ר מרמור
הרופא המנתח לא הסביר למטופל כי ניתוח הלייזר שהוא עומד לעבור בעיניו לא אושר על ידי ה FDA ולא יביא לתיקון מלא של הליקוי. מהו סכום הפיצוי הראוי על הפגיעה באוטונומיה?
בתביעת רשלנות רפואית שהגיש מטופל כנגד הרופא שביצע בו בשנת 1999 שני ניתוח לייזר לתיקון ליקוי של רוחק ראייה בעיניו, טען כי לא רק שהניתוח לא שיפר את מצבו, אלא אף החמיר אותו, ומשכך ביקשו לחייבו בפיצוי. הרופא, שכפר בחבותו, טען כי הניתוח בוצע כראוי.
בית משפט השלום קיבל את התביעה בחלקה בלבד, בקובעו כי הרופא לא התרשל, אך עם זאת, הוא כשל בכך שלא הסביר לתובע, בין היתר, כי הניתוח לו יתקן את הליקוי במלואו ואף עלול לגרום לכך שבעתיד יצטרך להרכיב משקפיים בתדירות גבוהה יותר, וכי באותה עת ההליך, שהיה עוד בחיתוליו, טרם אושר ע"י ה FDA.
למרות זאת, נקבע, כי גם אם היה התובע מודע לכל המשמעויות הללו, עדיין היה מבצע את הניתוח, ולפיכך נפסק לו פיצוי של 100 אלף שקל בלבד בגין הפגיעה באוטונומיה שלו, שכן לא נתן את הסכמתו לניתוח באופן מודע ומושכל.
על פסק הדין הוגשו ערעורים הדדיים- המטופל טען, כי הרופא כן התרשל, וכי אילו היה יודע את מלוא המידע לא היה מבצע את הניתוח, ואילו הרופא טען כי כן מסר למטופל את כל המידע ולא הייתה הצדקה לחייבו בפיצוי.
לא היה לוקח את הסיכון
השופטים יצחק ענבר, יהודית שבח ושאול שוחט קיבלו את את ערעור המטופל בחלקו, ודחו את הערעור הנגדי שהגיש הרופא.
נפסק, כי אין להתערב בהחלטה לפיה הרופא לא התרשל, אך עם זאת, לא ייתכן כי אילו היה יודע המטופל את הקשיים הרבים שמעלה הניתוח, ובהם הסיכוי לכשלונו, היעדר אישור ה FDA והעובדה שלא יביא לתיקון מלא של הליקוי בעיניו- היה מבצע את הניתוח בכל זאת.
נפסק, כי בית משפט השלום ייחס משקל מופרז לרצון המטופל להיפטר מהמשקפיים אך התעלם מיתר הנתונים, ובהם העובדה שטרם הפגישה האקראית עם הרופא (באמצעות חבר), מעולם לא התעניין בניתוח שכזה, כמו גם העובדה, שהניתוח לא היה מתקן את ראייתו אלא רק דוחה את הרכבת המשקפיים לשנים ספורות.
"נתונים אלו (...) אינם יכולים לבסס את המסקנה שהמערער היה בוחר לעבור את הניתוח בכל מקרה. יש לזכור, כי מדובר בניתוח אלקטיבי שמטרתו נוחות ואסתטיקה גרידא, אשר נכונותו של מטופל ליטול לגביו סיכונים קטנה מזו המתייחסת לניתוח מציל חיים", כתב השופט יצחק ענבר.
לפיכך נפסק, כי יש להגדיל את הפיצוי ברכיב אי-ההסכמה מדעת, ולהוסיף לו פיצוי בגין הוצאות רפואיות ואבדן כושר השתכרות, כך שהרופא ישלם למערער 215 אלף שקל ויישא בשכר טרחת עו"ד והוצאות של 73,280 שקל.
לדברי עו"ד סיגל רייך-הלל, העוסקת בתחום הרשלנות הרפואית, "ערכאת הערעור עשתה צדק עם התובע באשר הגדילה את הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה וכאב וסבל."
עו"ד רייך-הלל מסבירה, כי "תפקיד הרופא לתת למטופל את כל המידע הקיים ברשותו על מנת שיעשה החלטה מושכלת כשבפניו כל המידע הנדרש. משהרופא לא עשה כן הוא התרשל ומשכך חב בפיצוי."
- ב"כ המערער: עו"ד סומוגורה
- ב"כ המשיב: עו"ד אלרום, עו"ד בורשטיין
לפסק הדין בעניין פלוני נ' ד"ר מרמור
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין