לפסק הדין בעניין וועד תושבי ראס חמיס נגד הרשות המוסמכת עפ"י חוק להסדר תפיסת מקרקעים
בית המשפט העליון אישר את תוואי גדר הביטחון באזור מחנה הפליטים שועפט. נקבע, כי בכפוף לחובת המדינה לבנות את מסוף המעבר במקום באופן שיאפשר מעבר של 5,000 איש בשעה במהלך שעות העומס, הרי שהפגיעה בעותרים, הינה מידתית ביחס לצורך להגשים את מטרות הביטחון שבבסיס תוואי הגדר.
העותרים טענו, כי הקמת גדר הביטחון באופן המנתק את בתיהם מיתר חלקיה של העיר ירושלים, נעשתה משיקולים זרים, אשר עיקרם ברצון לשנות את המאזן הדמוגרפי בירושלים.
נשיאת ביהמ"ש, השופטת בייניש דחתה טענה זו, וקבעה כי עצם קביעת תוואי הגדר באופן המפריד בין שכונות יהודיות לשכונות ערביות, אין בה, כשלעצמה, כדי לבסס את הטענה כי קביעת התוואי לא הושתתה על שיקולים ביטחוניים אלא על שיקולים זרים.
נקבע, כי הקמת הגדר אמנם מקשה על תושבי שכונות רכס שועפטאת את המעבר אל מקומות עבודתם, אל מרכזי השירותים, החינוך והרווחה, ואל השירותים העירוניים אשר מרביתם נמצאים ביתר חלקי ירושלים, אך לאור העובדה כי הגדר מגשימה את התכלית הביטחונית החשובה של מניעת מעבר חופשי של מחבלים ופעילי טרור אל תוך שטחי ישראל, הרי שהפגיעה בתושבים הינה מידתית.
לפסק הדין בעניין וועד תושבי ראס חמיס נגד הרשות המוסמכת עפ"י חוק להסדר תפיסת מקרקעים
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.