הכרעת דין בתיק פ 9758/01

כתב האישום

כנגד הנאשם הוגשו שני כתבי אישום: ת.פ9758/01 (להלן כתב האישום) ו-ת.פ 6/02. התיק הראשון שהוא העיקרי מחזיק שנים עשר אישומים בעבירות איומים והעלבת עובדי ציבור ואישום אחד בגין זילות בית משפט. התיק הנוסף, שהדיון בו אוחד עם התיק הראשון, עינינו הפרת הוראה חוקית  בכך שהנאשם הפר מעצר בית שהוטל עליו בגין התיק הקודם ואף יצא את הארץ לגרמניה ושב ארצה רק בתחילת יוני שנת 2002.

האירועים המפורטים בכתב האישום נפרסים על פני למעלה משנה, מיוני 2000 ועד ספטמבר 2001. האיומים והעלבונות הוטחו על ידי הנאשם בשורה של עובדי ציבור, שטיפלו בתוקף תפקידיהם, בילדי הנאשם ורעייתו הגב' מירי אלוני, ששהו בפנימיית בית הילד בת-א. מרבית העבירות נעברו באמצעות הטלפון ובתקופה שבני הזוג התגוררו בגרמניה.

בזמן הרלוונטי לכתב האישום, בניו של הנאשם היו כבני 15 ו-14, מאז עברו וחלפו כ-5 שנים וכיום הם אנשים צעירים העומדים ברשות עצמם.

הנאשם מכחיש את המיוחס לו בעובדות כתבי האישום. הוא מאשר חלק מההתבטאויות כנטען נגדו, אולם לטענתו, התנהלות הרשויות בנוגע לילדיו: הוצאתם מרשות הוריהם האוהבים והדואגים ומניעת קשר ישיר בין ההורים לצאצאיהם, הביאו אותו, במאבקו בהחלטות השרירותיות של שירותי הרווחה וניסיונו לפרוץ את הקיר האטום בו נתקל, לפרצי רגשות עזים שכללו גם התבטאויות קשות.

בסיכומיה טוענת ההגנה 3 טענות חילופיות:

-         התביעה לא הוכיחה חלק מן האישומים ומהם יש לזכות את הנאשם זיכוי מוחלט;

-         מן הראוי לזכות את הנאשם מכל המיוחס לו מכוח דיני ההגנה מן הצדק, וזאת  משום שהנאשם זכה לעיתים ליחס שלילי מצד שירותי הרווחה "דבר שהוביל בסופו של דבר להתבטאויות החריפות ויצויין שמדובר במשפחה שהייתה במצוקה קשה עקב גזילת ילדיהם מהם" (סעיף י' 2 לסיכומי ההגנה);

-         והטענה השלישית היא כי בהתחשב בנסיבות, אין ליחס לנאשם עבירות איומים אלא יש לראות באמירותיו העלבת עובדי ציבור בלבד.

פירוט האישומים וניתוח הראיות

האישומים יידונו על פי הסדר הכרונולוגי ו/או לפי זהות המתלוננים שחלקם מעידים על יותר מאירוע אחד. לגבי כל אישום יפורטו ראיות התביעה ועדויות ההגנה.

אישומים 6 ,9 ו- 11

בשלושת האישומים המתלוננת היא הגב' רבקה כוכבי (להלן כוכבי) מי ששימשה כמנהלת בית הילד במשך 23 שנים עד ליציאתה לגמלאות. היכרותה עם הנאשם החלה ביוני 2000 בעת שילדיו הגיעו לפנימייה. הילדים הופנו לבית הילד לבקשת עובדת סוציאלית כקלט חירום ובהמשך נשארו שם לפי צו בימ"ש. בתחילה היחסים של העדה עם הנאשם היו טובים ועל מנת להקל על המשפחה את תהליך קליטת הילדים בפנימייה, הותר לאב, באישורה, להגיע לפנימייה כרצונו ולפגוש את ילדיו. לאחר הוצאת צו בימ"ש, המפגש בין ההורים לילדים הותר רק באישורה של פקידת הסעד. לדברי העדה, בנוסף לכך, הילדים סרבו לשוחח עם אימם שנהגה לטלפן אליהם מברלין.

אישום מס' 11: ביום 17.6.00 באחת בלילה, טילפן הנאשם לביתה של כוכבי ואיים באומרו שהוא נותן לה 12 שעות "להחזיר ולארוז לו את הילדים". מאוחר יותר באותו לילה שב והתקשר אליה ואמר שאם לא תיתן לו את הילדים  "הוא כבר יראה לה".

עדות המתלוננת: בשיחה הראשונה עם הנאשם ניסתה להרגיעו, אולם "כשספגתי קללות בלשון גסה ביותר וגם קללות בעלות אופי מיני אני סגרתי את הטלפון" (עמ' 70 ש' 5-6). למחרת בבוקר טילפן שוב ואמר לה: " שהוא לוקח את הילדים, חטפתי אותם וגם איים עלי, את לא תחיי, תראי מה שיהיה לך". בעקבות שיחה זו הורתה לעובדי הפנימייה שלא לאפשר לילדים לצאת.

הנאשם מודה בעדותו באמירת הדברים: "אני התקשרתי אליה לטלפון שהיא נתנה לי בבית, ודרשתי ממנה לעזור לילדים לארוז ולהחזיר אותם הביתה. לא איימתי עליה ולא שום דבר, אמרתי לה שאני אראה לה הכוונה שאני אשתמש בקשריי" (עמ 126 ש' 7-9). לדבריו פנה אליה באישון לילה משום שהרשתה לו לטלפן אליה בכל שעה והוא ביקש להוציא מיידית את ילדיו מבית הילד. לטענתו אמרה לו העדה באותה שיחה כי הדבר אינו עוד בידה ועליו לפנות לגב' ורדה חורש.

מוסיף ומספר הנאשם כי השיחה עם כוכבי התקיימה למחרת עימות שהיה לו עם ילדיו ושלאחריו לא חזרו לבית הילד אלא בלילה והוא בדאגתו פנה למשטרה. ועוד התברר לו כי בניו לא הגיעו למחרת לבית הספר ולכן הגיע לבית הילד. לדבריו באותו זמן לא היה נגדו כל צו המונע ממנו להיכנס לפנימייה, אך בבואו לשם נאמר לו ע"י השומר בשער כי ישנה הוראה של המנהלת שלא לאפשר כניסתו. לטענת עזב את המקום בשקט וללא תגובה מצידו. המנהלת היא שטלפנה אליו וסוכם ביניהם שהנאשם יביא לפנימייה חפצים מסוימים שהשאירו הבנים בביתו. הוא הסכים, אך בד בבד שלח הודעה בפקס לשירותי הרווחה ולבית הילד לפיה הוא דורש להחזיר אליו את הילדים. שיחות הטלפון שלו לעדה באו בהמשך לפקס - נ/6א.

בהודעתו במשטרה בהקשר לאישום זה-ת/9, אמר הנאשם שכוונתו הייתה "להראות" לכוכבי "באמצעות חוקים בדעת הקהל ובית המשפט. הסברתי לה בפשטות שאני לא מעוניין בהם יותר" (ת/9 עמ' 2 ש39-41).

מירי אלוני, אימם של הילדים, העידה כעדת הגנה. עיקר עדותה לגבי אישום זה מתבסס על מה שסיפר לה הנאשם. מירי הייתה באותו זמן בברלין. הנאשם סיפר לה על העימות בינו לבין בניו ועל כך שהם לא חזרו לפנימייה. היא עצמה טלפנה לבית הילד לשאול מה קורה וטרקו לה את הטלפון. בשבת התקשרה כדי לדבר עם ילדיה וכוכבי ענתה לה שאין הם מעוניינים לדבר איתה. היא הרימה את קולה, דרשה לדבר עימם.

אישום מס' 9