1. התובע, יליד 1943, עותר לחייב את הנתבעות בנזקי גוף שנגרמו לו בעת החלקה בסופרמרקט שבבעלות נתבעת 1 ולאחר מכן בחבלה נוספת.
2. התובע טוען כי ביום 20.7.10 בעת שערך קניות עם רעייתו, החליק על שלולית מים וסבון שהיו על הרצפה, נפל ונחבל. לטענתו, המים יצאו מתוך צינור שהבחין בו רק לאחר שנפל ונתקל בו (להלן: " התאונה הראשונה").
התובע הובהל לבית חולים "איכילוב" כשהוא סובל מפגיעות בעיקר ברגל ימין. בבית החולים אובחן שבר בצוואר הירך, הוא אושפז למשך 4 ימים ובמהלך האשפוז עבר ניתוח לקיבוע השבר.
ביום 24.7.13 שוחרר עם הנחיות למנוחה למשך 3 חודשים עם קיבוע והמלצה לפיזיותרפיה.
לטענתו, לאחר שחרורו מבית חולים נזקק להליכון, לאחר מכן לקביים, ולאחר מכן נעזר בקב אחד.
3. התובע טוען כי במהלך תקופת ההחלמה מהתאונה הראשונה ועקב אי יציבות, מעד ונחבל בכתף ימין (להלן: " התאונה השניה"). באולטרסאונד שעבר ביום 8.10.10 אובחן קרע בגיד המסתובב עם נוזל רב.
4. מטעם התובע הוגשה חוו"ד האורטופד ד"ר ש.פריימן (ת/1), ולפיה לתובע נותרה נכות לצמיתות בשיעור 19% המורכבת מ-10% בגין שבר במפרק הירך כתוצאה מהתאונה הראשונה הגורם להגבלה קלה בפרק הירך, ו-10% בגין הקרע בגיד הסופרא-ספינטוס מימין כתוצאה מהתאונה השניה.
המומחה קובע בחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין התאונה השניה לראשונה כי: " החבלה קשורה לשבר בפרק הירך, מכיוון שהנפילה והחבלה בכתף ארעה בשל צליעה וחולשה של הרגל בעקבות השבר ".
יובהר - בבחינת הקדמת המאוחר - כי בעדותו בבית המשפט העיד המומחה מטעם התובע, ד"ר פריימן, כי על פי מה שנמסר לו, לא מדובר בנפילה של התובע במדרגות כפי שכתב בחוות דעתו, אלא בכך שעקב צליעתו החליק במדרגות, ניסה להאחז במעקה ביד ימין ותוך ששלח את ידו נפגע בכתף (מבלי שהייתה כל נפילה).
5. הנתבעת טענה בהגנתה כי נפילתו של התובע בתאונה הראשונה אינה קשורה למפגע כלשהו והכחישה קיומו של צינור או רטיבות על רצפת הסופרמרקט ביום הארוע, שגרמה להחלקתו.
ביחס לתאונה השניה, זו מוכחשת ע"י הנתבעת בטענה כי התובע לא טרח לתאר בתביעתו את נסיבות ארוע התאונה ואין אינדיקציה לכך שתאונה זו, ככל שארעה, היא משנית לתאונה הראשונה וקשורה אליה בקשר סיבתי.
6. הנתבעת הגישה חוות דעת האורטופד, ד"ר קליגמן, שבפניו התובע לא העלה כל טענה ביחס לכך שהחבלה בכתף נגרמה כתוצאה משנית לנזק בירך. ד"ר קליגמן העמיד את הנכות ברגל ימין בשיעור 5% כתוצאה מהתאונה הראשונה ומצא כי קיימת הגבלה קלה בלבד בסיבוב הפנימי של הרגל.
7. לתמיכה בשאלת האחריות בתאונה הראשונה, הוגש תצהירו של התובע ושל רעייתו.
דיון והכרעה
8. התובע העיד כי במהלך הליכתו בסופרמרקט, החליק או פגע בצינור, מפגע שלא ראה בעת שערך את הקניות, ברם לאחר שנפל הבחין שהרצפה רטובה ויש עליה סבון ומונח צינור על הרצפה. רעייתו לא ראתה את עצם הנפילה הואיל והייתה מרוחקת ממנו, ברם לאחר שנפל, הגיעה אליו וראתה את הרטיבות ואת הצינור.
עדותם בעניין זה הייתה מהימנה ולא נסתרה בכל דרך. היא אף נתמכת בתיעוד אובייקטיבי של מד"א שהגיע על מנת ליתן טיפול.
מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עובד הסופרמרקט שלטענתו לא היה כל מפגע, ברם עד זה לא התייצב למתן עדות והנתבעת ויתרה בנסיבות העניין על תצהירו.
9. אני קובעת, אפוא, כי התאונה הראשונה התרחשה כפי שתיאר התובע בתביעתו ובנסיבות העניין לא מצאתי כי קיים אשם תורם שיש להניח לפתחו.
10. אשר לתאונה השניה, צודקות הנתבעות בטענתן לפיה כתב התביעה לא מפרט את אופן התרחשות התאונה, ויש בכך כדי להעיב ולהעלות תהיות ביחס לגרסה. כל שנאמר בכתב התביעה בעניין זה (וכידוע כתבי הטענות תוחמים את גדר המחלוקת) הוא: " לצערו של התובע, בזמן תקופת החלמתו, ביום 16.9.10 או בסמוך לכך, בעקבות אי יציבות כתוצאה מהתאונה הנ"ל, מעד התובע ונפגע בכתפו הימנית " (סעיף 14 לכתב התביעה).