כוויות בראש כתוצאה מצביעת שיער- הפיצוי: 2000 ש"ח

התובעת שבפנינו טוענת כי כתוצאה מרשלנות הנתבע מס' 1, בעת שצבע את שערות ראשה והשתמש בחומר מסוים, נגרמו לה כוויות בראש. אשר על כן היא תובעת השבת סך של 1,000 ש"ח ששילמה בעבור צביעת השיער, 500 ש"ח בגין רכישת משככי כאבים, 10,000 ש"ח בגין עוגמת נפש והפסד הנאה, ו - 6,300 ש"ח בגין כאב וסבל.

הנתבע, ספר במקצועו, טוען להגנתו ואני מצטט: "כשהעובדת שלי קראה לי, היא [הכוונה לעובדת] אמרה שיש לה [הכוונה לתובעת] 3-4 פצעים מקדימה [הכוונה לקדמת הראש]. באתי אליה [הכוונה אל התובעת] ואמרתי שתדע שזה יצרוב והיא אמרה שאין בעיה" (ראו עמ' 2 לפרוטוקול הדיון).

לאחר שקראתי את כתבי טענות הצדדים על נספחים ועיינתי בתמונות הכוויות בראש התובעת, ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שנערך בפניי, הגעתי לכדי מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

מחד גיסא, התובעת לא הוכיחה כדבעי אף אחד מראשי הנזק הנטענים בכתב התביעה, לא צורפו קבלות ולא צורפה חוות דעת רפואית לתמיכה בטענותיה כי הכוויות נגרמו כתוצאה מרשלנות הנתבע מספר 1, ומה חומרת הכוויות.

מאידך גיסא, הנתבע מספר 1 מאשר כי הבחין בפצעים פתוחים בראשה של התובעת בטרם החל בצביעת השיער והוא אף טוען כי הזהיר אותה שצביעת השיער תגרום לצריבת הפצעים ולכאבים.

בנסיבות שכאלה, סביר להניח שספר מקצועי היה נמנע מלצבוע את שערות ראשה של התובעת וזאת על מנת שלא להחמיר את מצב הפצעים מחד, ומאידך שלא לגרום לתובעת נזקים וכאבים כפי שצפה שיקרה.

סופו של דבר, נראה כי בשאלת האחריות יש לחלק את האחריות שווה בשווה בין התובעת לנתבע מספר 1. יחד עם זאת, הואיל והנזקים הנטענים לא הוכחו כדבעי, והואיל ובכל זאת ניכר לעין שנזקים כלשהם אכן נגרמו, מצאתי לנכון לקבוע את הפיצוי בדרך האומדנה על סך של 2,000 ש"ח.

הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת את הסך של 2,000 ש"ח בתוספת 200 ש"ח בגין החזר אגרה והוצאות משפט. אלה ישולמו תוך 30 ימים אחרת ישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום כ"ד בשבט, תשס"ח (31 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

הקלדנית: מלי אל.