תביעת כתובה, טענת מקח טעות וטענת חוסר הבנה

עניינו של פסק הדין שלפנינו בתביעת הכתובה שהגישה המבקשת.

תיאור העובדות

הצדדים נישאו אזרחית בארצות הברית בראש השנה ב' תשרי תשס"ח (14.9.07), ושוב נישאו בארץ כדת משה וישראל ביום כ"ז אייר תשס"ט (21.5.09). ביום כ"ה כסלו תשע"ב (21.12.11) עלו הצדדים והתיישבו בארץ. מנישואי הצדדים ובעקבות טיפולי הפריה נולדה בתם המשותפת, כיום בגיל שנה וחצי.

לאחר עשרה חודשים מעלייתם לארץ, הגישה המבקשת את תביעת הגירושין. בהתאם להסכם שאושר בערכאה אחרת הצדדים התגרשו ביום ט"ו אייר התשע"ג (25.4.13) כאשר הוסכם כי תביעת הכתובה בסך של 101,000 דולר תתברר לאחר הגירושין.

לטענת המבקשת, המשיב סובל מהפרעות התנהגותיות קשות ואף חשש מיחסים אינטימיים. בתחילה היחסים היו מתקיימים אחת לחודשיים ולאחר מכן רק אחת לארבעה חודשים עד שהיחסים דעכו לגמרי, מאחר שהמשיב היה מכור לצפייה בסרטים פורנוגרפיים ונמנע מקיום יחסי אישות.

לדבריה כבר בתחילת הנישואין כאשר קיימו יחסים היו סימני בעיה, אך לא ידעה להגדיר אותה. לדעתה למשיב היה קושי בחיי האישות ולאחר שהסכים לפנות לטיפול נעזר בכדורי ויאגרה, אך לא הקפיד ליטול אותם.

לדבריה, למרות הכול ניסתה לשקם את חיי הנישואין, ולכן החליטה להינשא שוב בארץ כדת משה וישראל, אך הניסיון לא עלה יפה, וזה למעלה משנתיים ישנים הם בחדרים נפרדים, ואין יחסי אישות ביניהם.

גם בעבר, לאחר שהתעברה בראשונה, סבלה ממצוקה והוצרכה לעבור גרידה, אך במקום לקבל תמיכה ועזרה במצבה הקשה, סבלה מהתעללות וקללות ללא כל התחשבות בכאבים מהם סבלה. עוד ציינה כי המשיב היה קורא לה בשמות גנאי, התעלל בה מילולית, לא דאג לצרכיה, ולפיכך מאוס הוא בעיניה.

מנגד המשיב הכחיש את המיוחס לו. לדבריו, המבקשת הייתה אלימה פיזית ומנטלית, זרקה עליו חפצים שונים, קראה לו בשמות גנאי ואף הכתה אותו מספר פעמים. רק לאחר הנישואין המבקשת חשפה בפניו כי סבלה מאלימות בביתה, כאשר את אביה לא ראתה שלושים שנה ואמה הייתה מתעללת בה, ואין ספק כי התנהגות זו השפיעה גם על חייהם המשותפים ועל יחס המבקשת כלפיו.

עוד ציין כי המבקשת הצהירה כבר בדיון הראשון כי רצתה להתגרש מזמן (שורה 7 לפרוטוקול מיום י"ז טבת תשע"ג 30.12.12) ואדרבה הוא זה שביקש את עזרת בית הדין לשלום-בית בעצת חכמים. לדבריו, אף בעבר ביקש פעמים מספר מהמבקשת לבחון אפשרות לשלום-בית אך המבקשת סירבה.

לטענתו, למרות כל טענות המבקשת, הסכימה עד כה לחיות עמו ואף להינשא לו בשנית, רק כדי לקבל אזרחות אמריקאית ולכך התעקשה להישאר בארצות הברית. ואכן לאחר שקיבלה את האזרחות המבוקשת בחרה לחיות בלעדיו והגישה תביעה בערכאה אחרת.

לדברי המשיב, גם בעיות התשמיש שטענה האשה כלפיו לא היו מעולם אצל נשים אחרות ורק מחמת יחס המבקשת כלפיו היה קצת בעיה אך לא ברמה שתיארה המבקשת. גם כשפנו לטיפול בבעיה הסכים המטפל כי אין לו בעיה אישית רק בעיה משותפת בנישואין. עם זאת הודה המשיב כי צפה בסרטים פורנוגרפיים מאחר שחיי האישות לא היו תקינים והיה זה בשבילו כתחליף. כמו כן הסכים כי קרא למבקשת בשמות גנאי.

ב"כ המשיב הוסיף כי המבקשת מטופלת במחלקה לבריאות הנפש, והדבר השפיע על חיי הנישואין. עם זאת דווקא המשיב ביקש לשקם את חיי הנישואין אצל ד"ר א. שלה, אך לאחר מספר מפגשים המבקשת סירבה להמשיך את הטיפול.

המבקשת הסכימה כי אכן זרקה בעבר מאפרה לכוון הקיר, ואף הודתה כי שפכה מים על בעלה (שורה 131 לפרוטוקול מיום כ"ז סיון תשע"ג 5.6.13) אך הוסיפה כי למרות זאת לא הייתה אלימה.

דיון והכרעה

הנה הרואה יראה כי טענות הצדדים בגין האלימות הם טענות הדדיות. שהרי המשיב הסכים כי קרא למבקשת בשמות גנאי, ואף המבקשת הודתה כי השליכה חפצים על המשיב.

זאת ועוד, המבקשת הסכימה כי כבר מראשית חייהם המשותפים היו בעיות קשות בחיי הנישואין, וכי מלבד הבעיות בקיום היחסים עצמם, סבל המשיב גם מהפרעות נפשיות (פרוטוקול מיום י"ז טבת תשע"ג 30.12.12).

אכן למרות כל טענותיה הקשות אשר בגינן מבקשת היא כיום להתגרש, טענות שהיו ידועות לה בטרם בחרה להינשא שוב כדת משה וישראל, בכל זאת לא הפריע לה הדבר להינשא בשנית כשנתיים ימים מאוחר יותר, וזאת למרות טענתה 'אני רוצה להתגרש כבר המון שנים'. (שורה 7 לפרוטוקול הדיון מיום י"ז טבת תשע"ג 30.12.12).

הנישואין השניים של המבקשת למשיב כדת משה וישראל מלמדים אותנו אחד משני אופנים, או שכל טענותיה רחוקות מהאמת ולפיכך לא חששה להינשא למשיב בשנית, ומשכך כשבחרה בסופו של דבר להתגרש ביוזמתה, הפסידה כתובתה.