ת"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
|
2064-07
27/05/2014
|
בפני השופט:
דרורה פלפל (בדימ')
|
| - נגד - |
התובע:
1. דוד אהרוני
2. חיה אהרוני
עו"ד א. סולומונויביץ
|
הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל מחוז מרכז
עו"ד א. ברנע
|
| פסק-דין |
א. מהות התובענה
בכתב התביעה עותרים המבקשים לסעד הצהרתי, לצו עשה ולפיצול סעדים.
התובעים הינם חברי המושב אודים, ובעלי רשות במקרקעין שמדרום לנתניה, מזרחית לכביש תל-אביב-חיפה הידועים כחלקות 3, 4, 10 ו-13 בחלקה 4 בגוש 7705, משק 31 (להלן: "המקרקעין").
התובעים רכשו את זכויותיהם במקרקעין מלפני כ-40 שנה ומאז הם מתגוררים במקום. הם ניהלו על המקרקעין מסעדה וחוות סוסים (אשר בינתיים כבר פונתה); וכיום הם ממשיכים לנהל במקרקעין מסעדה וכן פנסיון לגידול וטיפול בסוסים.
לטענת הנתבעת המדובר בפנסיון סוסים, שאסור לנהלו באופן מסחרי במקרקעין; ואילו גודל המסעדה הינו יוצא דופן, ובניגוד להחלטות המינהל.
התיק הועבר להרכב זה ונקבע לראיות הצדדים לתאריך 7.10.2013.
ב. עובדות רלבנטיות
בתאריך 17.12.1971 (נספח א' לתצהיר התובע) רכשו התובעים את המקרקעין, אשר הוגדו במקורם כשטח חקלאי.
במבוא להסכם הצהירו המוכרים כי במקום יש מתקנים וציוד המיועדים לגדול בעלי חיים שונים, ובעיקר הודו להרבעה ולבשר. עיון בנספח שצורף להסכם מעיד כי היו שם: מכלאות לסוסים, דיר לכבשים ובית אמון לגידול הודיים.
התובע לעדותו ניסה להתפרנס מחקלאות אבל לא הצליח מכיון שהמדובר היה באדמה שאינה סופחת מים (אדמת נזז). לאחר שגידול כבשים לא עלה יפה הוא התחיל להפעיל במקרקעין חוות סוסים, הקים בית ספר לרכישה וכן הקים גם מסעדה.
כיום לא קיים במקום בית ספר לרכיבה, אלא המקום משמש כבית גידול או פנסיון לסוסים בלבד, הן לגבי הסוסים שלו, והן לגבי סוסים של אחרים, סה"כ 30-25 סוסים (עמ. 22).
מכיון שהתובעים רצו להפעיל במקום פעילויות נוספות, התחילו לעמול על שינוי יעוד המקרקעין מ"חקלאי" ל"חקלאי מיוחד" (נספח ד' תוכנית מתאר חש4/9/א). המינהל , על פניו, הסכים לתוכנית והיא נחתמה ע"י מר דוד רוסו מתכנן מחוז המרכז של המינהל בתאריך 18.5.1995.
כיום טענת המינהל היא כי החתימה נעשתה ללא סמכות, ולא עפ"י הדין.
מאחר ובמסגרת זו ניתן היה להפעיל גם מסעדה, ובידיעה שהם עובדים על מתן אישורים בכל הוועדות הרלבנטיות, החלו להפעיל מסעדה בפועל.
התוכנית הופקדה, ולא הוגשה לה כל התנגדות.
היא גם אושרה ע"י הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים שליד המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בישיבה מתאריך 2.2.2004, שם השתתף גם נציג של המינהל (נספח ו1). אוזכר שם במפורש כי הפעילות המתוכננת היא הקמת בית ספר לרכיבה, מסעדה והקמת בריכת שחיה פרטית.
ביום 18.5.2005 התוכנית אושרה ע"י הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז. גם שם השתתף נציג מהמינהל, שלא התנגד לאישור. (ו3).
כשהגיע השלב הסופי (נספחים ז ו -ח) ביקש שר הפנים מנציג המינהל, שהמינהל יאשר את החתימה הישנה שלו, שזה היה הנושא היחיד שעיכב את התוכנית לאישור השר ולמתן תוקף.
בשלב זה החליט המינהל שהוא אינו מאשר את החתימה, בציינו, כמפורט לעיל כי היא ניתנה בחוסר סמכות ובניגוד לדין ולתוכניות. מהנדס הועדה המקומית התרעם על כך והטיל ספק בחוקיות פעולת המינהל. (נספחים ט-יא לתצהיר התובע). בסעיף 31 לתצהירו מפרט התובע כי לבסוף פורסמה הודעה ברשומות; ובתאריך 2.4.2008 התוכנית המאושרת פורסמה בילקוט הפרסומים (נספח יא).