נדחתה תביעה כנגד השימוש בשמו של פרופ' קאסוטו בפרסום ספרי תנ"ך

. התובעים הם יורשיו של המלומד פרופ' קאסוטו ז"ל (התובעת 1 היא בתו של פרופ' קאסוטו והיא יורשת מקורית שלו, ויתר התובעים הם יורשים של יורשים).

עניינה של התביעה הוא שימוש בשמו של פרופ' קאסוטו בפרסום ספרי תנ"ך על ידי הנתבעת 1 (להלן: " הוצאת יבנה").

התובעים טוענים כי פרסום ספרי התנ"ך על ידי הוצאת יבנה בסדרה המכונה "קאסוטו זהב", מהווה הפרה של הסכם על ידי הוצאת יבנה, ובנוסף היא פוגעת בזכותו של המנוח פרופ' קאסוטו לפרטיות, פוגעת בזכותו המוסרית ובמוניטין שלו, מהווה גניבת עין, ומבססת גם עילת תביעה של עשיית עושר ולא במשפט - הכל כפי שיתואר בפירוט להלן.

2. חלק גדול מהעובדות הרלוונטיות לסכסוך אינן שנויות במחלוקת. 

בראשית שנות ה-50, הוסכם בין פרופ' קאסוטו וגיסו, פרופ' הרטום ז"ל, לבין הוצאת יבנה, באמצעות פרופ' אורנשטין ז"ל שעמד אז בראשה, כי פרופ' קאסוטו ופרופ' הרטום יכינו פירוש חדש לתנ"ך. פרופ' הרטום היה אמור להיות אחראי לחיבור הפירוש, ופרופ' קאסוטו היה אמור להיות אחראי לעריכתו.

פרופ' קאסוטו נפטר לאחר סיום הכנת פירוש לספר אחד בלבד - ספר ישעיהו.

ההוצאה המשיכה להוציא לאור את ספרי הפירוש לתנ"ך גם לאחר פטירתו של פרופ' קאסוטו, בשנת 1951, תוך ציון כי הספרים נערכו על ידי פרופ' קאסוטו. יורשי קאסוטו התנגדו לכך.

3. לאור המחלוקת בין הצדדים, הם הגיעו בשנת 1954 להסכם פשרה (שיכונה להלן: " הסכם 1954"). הסכם 1954 הסדיר את השימוש בשמו של פרופ' קאסוטו הן בספרים שכבר יצאו לאור עד מועד ההתקשרות בו (במהדורות שפורסמו ובמהדורות הבאות), והן ביחס לספרים שטרם יצאו לאור. בסעיפים ג' וד' להסכם - נקבע אופן הכיתוב על גבי ספרי התנ"ך שייצאו בסדרה. מכוח ההסכם הנ"ל, קיבלו מי שהיו יורשי קאסוטו באותה תקופה, תמורה כספית (ר' סעיפים א', ב' וה' להסכם). (ההסכם צורף כנספח ז' לתצהירו של עד התביעה מר דוד קאסוטו).

4. מחומר הראיות עולה, כי בשנת 1970 היו מחלוקות נוספות בין הוצאת יבנה לבין מי שהיו יורשי קאסוטו באותה תקופה.  אין מחלוקת כי הצדדים הגיעו להסכמה כלשהי ביחס למחלוקות הנ"ל, בשנת 1970 לערך, אם כי אין כל מסמך או הוכחה ביחס לתוכנה המדויק של אותה הסכמה.

5. התביעה הנוכחית הוגשה בשנת 2002. היא הוגשה מלכתחילה לבית משפט השלום. הדיון הועבר לבית המשפט המחוזי מחמת העדר סמכות עניינית.

התביעה מתייחסת לסידרה של ספרי תנ"ך שהוצאת יבנה מוציאה לאור. שמה של הסידרה הוא "קאסוטו זהב". הסידרה משווקת באריזה אחת יחד עם ספר בשם "פני עולם המקרא", שלא חובר על ידי הפרופ' קאסוטו והרטום. הסידרה משווקת בתוך קופסה, עליה כתוב " תורה נביאים כתובים מפורשים על ידי פרופ' א. ש. הרטום על פי שיטת פרופ' מ. ד. קאסוטו צילומים ומפות מקוריים בצבעים".

טענות התובעים

6. התובעים טוענים כי לו היה פרופ' קאסוטו בין החיים, הוא היה מתנגד לסדרת "קאסוטו זהב" ממספר טעמים.

כך, על פי הטענה, קאסוטו הסכים כי שמו יופיע על גבי הספרים, כמי שערך את הספרים - הא ותו לא, כאשר ברור כי הפירוש הוא של הרטום. קאסוטו היה מתנגד לפרסום הרעשני למהדורה (פרסומות כגון "קאסוטו - הכי טוב בפירוש", קאסוטו "מכניס צבע לתנ"ך" וכו').

עוד נטען כי התביעה הוגשה במועד בו היא הוגשה, בשל הפרסום האגרסיבי של השנים האחרונות באינטרנט וברדיו.

7. התובעים טענו כי קאסוטו היה מתנגד לשימוש בשם "קאסוטו זהב". קאסוטו היה מתנגד לצירוף של "פני עולם המקרא" לספרים, בין היתר משום ששילוב תמונות בפירוש, אינה מתאימה במקרים רבים ל"שיטת קאסוטו". כך, לדוגמה, הצילום של הר סרבל על גבי כריכת הספרים, מנוגדת לגישתו של קאסוטו, לפיה התורה לא רצתה, במפורש, לקשור את התגלות אלוהים למקום מסוים.

8. לטענת התובעים, העובדה שבערכי האנציקלופדיה שכתב קאסוטו מופיעות תמונות - אינה משליכה על התביעה דנן. זאת, משום שאף שקאסוטו לא היה מתנגד לצירוף תמונות בכל סיטואציה, אך היה מתנגד ללצירוף התמונות כפי שהן צורפו כאן - כפי שעולה מחוות דעתה של המומחית פרופ' אמית.

9. ביחס לטענה לגבי הסכם נוסף שיורשי קאסוטו התקשרו בו עם הוצאת יבנה בשנת 1970- טוענים התובעים כי " אפשר להניח בביטחה כי הסכם מניח את הדעת לא נכרת" (ס' 2.4 לסיכומי התשובה).

10. התובעים טוענים כי לפרופ' קאסוטו, לו היה חי, היו עומדות עילות תביעה של הפרת הסכם, פגיעה בפרטיות, פגיעה בזכות מוסרית, גניבת עין ופגיעה במוניטין.