לנדאו נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

האם מחלת הריאות ממנה סובל חקלאי נגרמה עקב היחשפותו לחומרי הדברה. זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

הצדדים הגיעו להסכמה לפיה ימונה מומחה רפואי בתחום מחלות הריאה, אשר יחווה דעתו בעניין הקשר הסיבתי-הרפואי בין מחלת התובע לתנאי עבודתו, על בסיס התשתית שהוסכמה ביניהם.

ביה"ד מינה את ד"ר משה ליג'י, מומחה רפואי בתחום הריאות.

ואלה העובדות שהועברו למומחה ביה"ד:

1.התובע יליד 1954, אשר החל משנת 1979 וברצף עד להפסקת עבודתו בחודש 5/2010, שימש כחקלאי בגידולי ירקות ו/או גידולי שדה.

2.בתקופת עבודתו כחקלאי עצמאי החזיק התובע והפעיל משק במושב פצאל שבדרום, בשטח של 70 דונם אשר יועד כולו לגידולי ירקות ו/או גידולי שדה, היינו, תירס, עגבניות, פלפל, חצילים ועוד וכן כרם ענבים. עבודתו החקלאית במשקו הפרטי נעשתה ברציפות משנת 1979 למעט תקופה של כחודש עד חודשיים של כל שנה.

3.בין השנים 2008 ועד וכולל 2010 הפך התובע לשכיר והיה אחראי על גידולים חקלאיים בשטח של 3,000 דונם בעמק יזרעאל.

4.עבודתו הנ"ל כשכיר, הייתה אינטנסיבית מאוד בהיקף גדול מאוד בגידולי שדה שונים – שום, בצל, תירס, כרוב, סלק אדום, ברוקולי ועוד, כשהלה היה אחראי על הגידולים וגם על ההדברה של כל הגידולים הללו על כל הנדרש מכך לרבות רכישה והובלה של חומרי ההדברה לשטח, שלבי ההדברה והפיקוח על ההדברה.

5.כמתחייב מעבודתו בגידולי ירקות ו/או גידולי שדה כאמור, נדרש התובע לבצע עבודת הדברה, באמצעות חומרי הדברה חזקים, בריכוז אפקטיבי גבוה, המונעים ו/או הקוטלים מזיקים, וזאת באופן תדיר ורציף משך כל שנות עבודתו, לרבות באמצעות מרססת המותקנת על טרקטור, להפצה בתפזורת רחבה ובכמות גדולה.

6.התובע השתמש בחומרים שונים כימיים וזרחנים אורגנים ובהם – חוסמי כולין, אסטראז, פירתרואיד, ביפנטרין, בנזוטריאזינים, MSMA (מונוסודיום מתיל), חומרים ארסונאטים, קרבומטים, אורגנו פוספטים, אלומניום פוספיד, פורמלדהיד, פוראלדהיד ואלדהידים למיניהם, פרופרגייט, חומרי כלורוניקוטיניל, סטרובילורינים וטריאזולים.

7.לעניין חומרי ההדברה יצוין כי הינם בדרגת רעילות גבוהה ובעלי שאריות גבוהה על מנת להיות אפקטיביים כנגד המזיקים. הריסוס חייב היה להיות תמיד מרוכז אחיד ועקבי שכן כל גריעה או אי אחידות בריסוס יש בה כדי לפגוע בריסוס כולו.

8.תכשירי ההדברה הבאים שימשו את התובע בעבודתו – טלסטאר (קוטל חרקים), טרגט (קוטל עשבים), אומייט (קוטל חרקים), פרודקס (תכשיר זרחני להדברת מזיקים), לאנט 90 (נגד מזיקים), טמיק (קוטל אקריות שוכנות קרקע), תיונקס, ראגבי סופר (קוטל מזיקי קרקע), דיזיקטול (קוטל חרקים), מרשל (קוטל כנימות), דיויפאן 100 (קוטל חרקים מתנדף), קונפידור (קוטל כנימות), אורטיבה טופ, טרייסר, נקר, תרסיפ, מלתיון, פרוקליים ועוד.

9.בתכשירים אלה, עסקינן בחומרים בעלי ריכוז אפקטיבי גבוה, אשר רעילותם גבוהה, ורובם ככולם אסורים במגע ונשימה.

10.התובע היה מקפיד הקפדה יתרה בכל הנוגע לביצוע הריסוס והיה מצוי בשטח בצמידות לפעילות הריסוס ואף לאחר סיום הריסוס על מנת לוודא כי כל השטח ו/או הקרקע מרוססים כהלכה.

11.חשיפת התובע לחומרים הייתה במגע ונשימה והדבר נעשה במהלך הכנתם של החומרים, פתיחת אריזותיהם, ערבובם, מהלך ההדברה וכן לאחר ריסוסם בהיכנסו לשטח המרוסס, משהחומרים הינם בעלי פירוק איטי, נדיפות נמוכה ו/או זרחניים. לעיתים בשטח הפתוח ועם שינוי כיוון רוח פתאומי היה זה גם בלתי נמנע ממגע ונשימה תכופים עם חומרי ההדברה.

12.במשקו הפרטי התובע עסק בהדברה בתדירות של כפעמיים בשבוע וכשכיר עשה כן כ- 3-4 פעמים בשבוע. במשקו הפרטי כל פעולת הדברה נמשכה כשעתיים ועד חמש שעות, ואצל מעסיקו, בשל היקף השטח הגדול, עבודתו בכל פעם נמשכה כחמש שעות בכל פעם ועד יום מלא בהן היה אפוף באדי הריסוס.

13.סמוך להפסקת עבודתו שעקב מחלתו מצבו היה חמור וכי בכל פעם שנחשף בעבודתו לחומרים הנ"ל, הגיב בהתקפים חוזרים של קוצר נשימה שלא אפשרו לו להמשיך בעבודתו, כשהוא נזקק לטיפולים, וכשמצבו הלך והחמיר עם הזמן, עד כי נאסר עליו להמשיך ולעבוד בעבודה עם חומרי הדברה, וכי בעטיו של מצבו זה פוטר בחודש 5/10 וכי מאז לא חזר ואינו יכול לחזור לעבודתו כחקלאי.

14.התובע אובחן כמי שלוקה במחלת ריאות חסימתית.

15.התובע טוען כי עקב עבודתו ושנות עבודתו הרבות בהן נחשף ממושכות לרמות גבוהות של חומרי הדברה מסוכנים ו/או רעילים, כמתואר לעיל, לרבות בדרך נשימה ומגע נגרמה לו ו/או הוחמרה מחלת ריאות חסימתית.