פסק דין
לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).
אחר קבלת הבקשה הוריתי על פרסום אודותיה כדין, וכך פעלו הצדדים. המועד להגשת התנגדויות חלף, ללא שהוגשו כאלה. היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי אינו מתנגד לאישור ההסדר, אף שהביע הסתייגויות שונות. אחר שבחנתי את ההסדר ועיינתי בתגובת הצדדים לעמדת היועץ המשפטי לממשלה מוצאת אני, כי ניתן לאשר את הסדר הפשרה, כפי שיבוארו הדברים.
עניינה של התובענה בתמצית
המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה (להלן – בזק), בטענה כי מזה שנתיים לא מפיצה בזק לבתי מנוייה מדריכי טלפון מודפסים. לטענת המבקשים, בכך מפרה בזק את החובות המוטלות עליה מכח תקנה 9 לתקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"ה-1985 (להלן – התקנות); סעיפים 27(1) ו-33 לכללי הבזק (שירותי החברה), התשמ"ז-1986 (להלן – הכללים); ורישיון כללי ל"בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים (להלן – הרישיון). כן נטען, כי כתוצאה מהתנהלות זו, נאלצו המבקשים לאתר מספרי טלפון באמצעות שימוש בשירות 144, שהינו שירות המסופק על-ידי בזק בתשלום, ובכך נגרם להם נזק כספי.
בתשובתה לבקשת האישור הסבירה בזק, כי המדריך המודפס הפך להיות בלתי רלוונטי ובלתי נחוץ למרבית מנויי בזק, ולכן שונתה מדיניות הפצתו. זאת, כיוון שמרבית הציבור נגיש לרשת אינטרנט ולמדריך הטלפון המקוון של בזק, המתעדכן בכל עת; כיוון שהתווספו ספקי תקשורת נוספים לשוק התקשורת שמספרי מנוייהם אינם נכללים במדריכים המודפסים; ובהתחשב בהשלכות הסביבתיות הכרוכות בהפצת מדריכים כאלה. נוכח התפתחויות אלה, לא מפיצה עוד בזק כיום מליוני מדריכים מודפסים לכל מנויה, וחלף זאת החלה לספקם, ללא תשלום, לכל לקוח הפונה אליה ומבקש לקבל את המדריך. לגישת בזק, דרך הפצה זו מתיישבת עם החובות המוטלות עליה על-פי דין, ואף קיבלה את אישורו של משרד התקשורת.
הסדר הפשרה
על רקע עמדות אלה הגיעו הצדדים להסדר פשרה, שעיקרו פרסום מוגבר בדבר האפשרות העומדת למנויי בזק לקבל מדריכים מודפסים, ללא תשלום. הוסכם, כי פרסום זה ייעשה כל עוד מחוייבת בזק על-פי דין להפיץ את המדריכים המודפסים, וזאת באמצעים הבאים:
א. פרסום מודעות בעיתונים "ידיעות אחרונות, "הארץ" ו"ישראל היום", שבהן יופיע עדכון לגבי האפשרות לקבל מדריכים מודפסים ללא תשלום. פרסום נוסף ייעשה בחלוף 240 יום בעיתון "ישראל היום", וכן אחת לשנה במהלך השנתיים שלאחר הפרסום הנוסף.
ב.צירוף הודעה לאחד משני חשבונות הטלפון התקופתיים הראשונים שישלחו למנויי בזק בדבר אפשרותם לפנות למוקד 199 לקבלת המדריכים המודפסים, ללא תשלום.
ג.פרסום באתר האינטרנט של בזק.
ד.עדכון הגלויות המצורפות מדי חצי שנה לחשבון הטלפון החודשי של מנויי בזק ביחס לאפשרות לקבלת מדריכים מודפסים.
בנוסף לפרסום המוגבר, הוסכם בין הצדדים על מתן הטבות למנויי בזק שלא היו מנויים על תשתית אינטרנט במשך 12 חודשים רצופים במהלך השנתיים שקדמו ל"מועד הקובע" (מועד זה הוא 45 ימים לאחר אישור הסדר הפשרה) (להלן – קבוצת הזכאים). לצורך קבלת ההטבות הוסכם, כי המנוי יפנה למספר טלפון ייעודי שבזק תקצה לכך, ויצהיר שלא היה מנוי על תשתית אינטרנט בתקופה שהוגדרה. ההטבות שעליה הוסכם הן אלה:
א.קבלת שירות שיחה מזוהה למשך שלושה חודשים, ללא תשלום.
ב.הנחה ברכישת מכשיר טלפון בעל צג המאפשר קבלת שירות שיחה מזוהה מבין שני מכשירים שיוצעו בחנויות בזק-סטור, עד גובה 5% משווי המכשיר.
שווי הטבת שירות שיחה מזוהה לכל מנוי, כפי העולה מתצהירו של מר יוסי אליהו, מנהל מחלקת שירותי מודיעין בחטיבת השיווק בבזק, הוא 14.91 ₪. שווי ההנחה ברכישת מכשיר בעל צג המאפשר קבלת שירות שיחה מזוהה נע בין 4.95 ₪ ל- 6.95 ₪. מר אליהו הבהיר, כי בידי בזק אין נתונים באשר לגודלה של קבוצת הזכאים לקבלת ההטבות, שכן אין באפשרותה לבדוק מי מבין מנוייה, שאינו מנוי על שירות אינטרנט של בזק, אף אינו מנוי על שירות אינטרנט של חברה אחרת.
לכן, ועל מנת להבטיח פיצוי מינימלי לחברי קבוצת הזכאים, הוסכם כי אם לאחר תקופת המימוש (120 ימים לאחר המועד הקובע) יתברר שפנו לבזק פחות מ- 7,500 מנויי בזק לצורך קבלת ההטבות, תתרום בזק 100,000 ₪ לארגונים המסייעים לאזרחים ותיקים ולניצולי שואה, לפי הפירוט הבא: 30,000 ₪ לעמותת "אביב למען ניצולי שואה", 40,000 ₪ לקרן לרווחת ניצולי השואה, וכן 30,000 ₪ לקרן "בכבוד" של התנועה הרפורמית. ההצדקה לתרומה לארגונים אלה, שהוצעו בידי ב"כ המבקשים, היא ההנחה כי מרבית חברי קבוצת הזכאים, שאינם מנויים על שירות אינטרנט, הם אזרחים ותיקים.
הגדרת קבוצת התובעים
בהסדר הפשרה מוצע להגדיר את קבוצת התובעים כפי שהוגדרה בבקשת האישור: "כל לקוחות המשיבה, בתקופה של שנתיים אחורה מיום הגשת הבקשה לאישור, אשר אינם בעלי קו אינטרנט בביתם, או שהינם בעלי אינטרנט אך אינם יודעים/ נוהגים להשתמש בו, או שהינם מעדיפים את השימוש במדריך טלפונים קשיח, או שאינם מודעים לקיומו של אתר אינטרנט שמפעילה בזק, ולפיכך נאלצו להשתמש בשירות הטלפוני של המשיבה – 144, אשר כרוך בתשלום, על מנת לאתר מספרי טלפונים, נוכח העובדה כי המשיבה לא הפיצה לציבור הרחב מדריכי טלפון מודפסים ומעודכנים".
קבוצת התובעים נחלקת לשתי קבוצות משנה: האחת, מנויי בזק שאינם בעלי קו אינטרנט בביתם; והשניה, מנויי בזק שהינם בעלי אינטרנט, אף מעדיפים לעשות שימוש במדריך המודפס, מסיבות שונות. ההסדר מציע התייחסות שונה לכל אחת מקבוצות המשנה. הקבוצה הראשונה היא "קבוצת הזכאים", כפי שהוגדרה בהסדר, וחבריה זכאים לקבל את ההטבות שפורטו לעיל. הקבוצה השניה איננה מקבלת הטבות ישירות, אך ההסכמות על פרסום מוגבר בדבר האפשרות העומדת למנויי בזק לקבל מדריכים מודפסים ללא תשלום, מועילות גם לחבריה. הסדר הפשרה מיטיב, אפוא, עם הנמנים על שתי קבוצות המשנה, והאבחנה בין ההסדרים השונים מעוגנת בהערכת סיכויי התביעה ביחס לכל אחת משתי קבוצות המשנה, כפי שיפורט הדברים.