אבידן נ' קאנטרי עדן בע"מ

פסק דין

התביעה דנן היא בשל שני אירועים של לשון הרע, לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

יאמר מיד כי אני מוצאת את התביעה מוצדקת. אוסיף ואציין כי אני רואה בחומרה רבה את התנהלות הנתבעת ונציגיה בנסיונותיהם לחמוק מאחריות תוך הפרחת טיעונים מופרכים, כפי שיפורט בהמשך.

השתלשלות האירועים, על פי גירסת התובע, אשר נמצאה אמינה ומהימנה, היתה כלהלן:

הנתבעת קיבלה לנהל את הקאנטרי קלאב בגבעת זאב, מקום מגוריו של התובע, מאז 1.7.09 (סעיף 4 לתצהיר מר שמעון אייל מטעם הנתבעת, להלן: "שמעון").

ביום 2.7.09 שילם התובע את דמי המנוי בקאנטרי קלאב (נספח ג' לתצהיר התובע וסעיף 4 לכתב ההגנה). למרות זאת, הנתבעת התנהלה כאילו התובע לא שילם את דמי המנוי.

הגב' לילך בוכובזה, מטעם הנתבעת (להלן: "לילך") פנתה אל התובע מספר פעמים והוא ענה לה כי הוא שילם את דמי המנוי (סעיפים 8 ו-9 הראשון לתצהירה).

לילך טוענת כי היא חיפשה את שמו של התובע ברשימות, ולטענתה היא לא מצאה אותו (סעיף 9 השני לתצהירה). יודגש כי אין ספק כי שמו של התובע הופיע ברשימות.

מר יואב יונתן מטעם הנתבעת (להלן: "יואב") נכנס לחדר הכושר, בעת שהתובע היה שם באימון, והעיר לו על כך שהוא לא שילם. התובע טוען כי נאמרו כנגדו דברים קשים והם נאמרו קבל עם ועדה. לגירסתו של יואב, הוא דיבר בצורה עדינה אל התובע בלבד, ב"ארבע עיניים" (סעיף 3 תצהיר יואב).

יודגש כי הנתבעת לא העלתה כל טענה כאילו נציגיה פנו לאנשים אחרים שלא שילמו, במהלך האימון, למרות שהיא טוענת כי היה "כאוס" והיו אנשים רבים שלא שילמו (סעיף 9 שני לתצהיר לילך וסעיף 4 לתצהיר מר שמעון.

התובע פנה למשרדי הנתבעת ושם, ביחד עם לילך, מצא את שמו "האבוד" ברשימת המשלמים (עדות לילך בעמוד 22 שורה 10 וכן עמוד 23 שורה 1).

לילך הביאה לידיעת יואב כי התובע אכן שילם ואינו חייב (עמוד 22 שורה 13).

למרות זאת, נתן יואב הוראה ללילך לתלות מודעה על לוח המודעות ובה הופיע שם התובע באותיות מאירות עיניים והובהר, קבל עם ועדה, כי הוא לא יהיה רשאי להיכנס לחדר הכושר אם לא יסדיר את התשלום (נספח ד'5 לתצהיר התובע). מודעה זו היתה תלויה יומיים עד שהוסרה.

הנתבעת מציגה טענות מטענות שונות לעניין המודעה אולם, כאמור, אני מקבלת את גירסת התובע. על כך אפרט ואנמק בהמשך.

יודגש כי הנתבעת לא טענה כאילו מודעות דומות ניתלו לעניין אנשים אחרים, למרות ה"כאוס" ו"התפלחות" אנשים (סעיף 9 השני לתצהיר לילך).

דומה כי לא יכול להיות כל ספק כי מדובר בלשון הרע הפוגע בתובע אשר כנגדו נועד חוק איסור לשון הרע.

אם לא די בהתנהגות זו של הנתבעת, הרי שבהליכים דנן היא "הוסיפה שמן למדורה" בכך שהעלתה טענות בלתי ראויות וסירבלה והאריכה את ההליך שלא לצורך, בנסיונה לחמוק מאחריות.

להלן אדון בטענות הנתבעת.

שמו של התובע הופיע ברשימת המנויים

כיוון שאין מחלוקת כי התובע שילם את דמי המנוי (סעיף 4 לכתב ההגנה), יש להבהיר כי לא היתה כל טעות ברישום ושמו של התובע גם הופיע ברשימת המנויים.