חי חנוך נ' הגליל חברת הדלק לישראל בע''מ

פסק דין

א.מבוא

1.בפני תביעה יצוגית שאושרה ככזו בעקבות בקשתו של התובע הייצוגי (להלן:"מר חי חנוך") בהחלטתה של כב' השופטת תמר נתנאל שרון מיום 2.1.07.

2.מר חי חנוך טען כי הנתבעת (להלן: "החברה"), חברה המפעילה תחנות דלק, הפרה צו הפיקוח על מחירים ושירותים (מחירים מירביים בתחנות התדלוק) התשס"ב- 2002 (להלן: "הצו"). זאת בכך שלא התקינה בתחנותיה משאבות לשירות עצמי מוזל על פי הוראת הצו. עוד נטען כי למרות הוראות הצו גבתה החברה מלקוחותיה בתקופה שבין 2.7.06-2.4.06 (להלן: "התקופה הרלוונטית") תשלום נוסף המותר לגביה על פי הוראות הצו הנ"ל בעת מכירת בנזין הנמכר בשירות מלא.

3.אין מחלוקת כי מדובר בגביית יתר של 0.11 אגורות לכל ליטר ובסך הכל גביית יתר של מספר שקלים בודדים בכל תדלוק בתקופה הרלוונטית.

4.כאמור, ביום 2.1.07 נתנה בתיק זה החלטת כב' השופטת תמר נתנאל-שרון ובה אושרה התובענה שהוגשה על ידי מר חי חנוך כתובענה ייצוגית. כן הוגדרה בהחלטה הנ"ל קבוצת האנשים אשר בשמה תנוהל התביעה. הקבוצה כללה על פי ההגדרה את כל מי שרכש בנזין מסוג אוקטן 96 ו/או מסוג אוקטן 95 באחת מתחנות הדלק של החברה בתקופה הרלוונטית.

מר חי חנוך הוגדר כתובע מייצג והוגדרו עילות התובענה והסעד הנתבע.

5.ביום 30.1.07 נתנה כב' השופטת נתנאל-שרון החלטה המורה על פרסום ההחלטה המאשרת התובענה הייצוגית בשני עיתונים יומיים, אחד מהם עיתון הנפוץ בשפה הערבית.

6.בעקבות מינויה של כב' השופטת תמר נתנאל-שרון לרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה, הועבר המשך הטיפול בתובענה אלי.

7.ביום 5.11.07 התקיים דיון בבקשה על פי פקודת ביזיון בית המשפט שהוגשה על ידי מר חי חנוך. מר חי חנוך טען כי החברה לא ביצעה המוטל עליה על פי החלטות השופטת נתנאל-שרון שתוארו לעיל.

8.במהלך הדיון הושגה הסכמה בין הצדדים, נקבעו מועדים לביצוע החלטותיה של כב' השופטת נתנאל-שרון ואופן בירור טענות הצדדים לעניין הסעד הנתבע בתובענה. הוסכם כי שאלת הוצאות הבקשה על פי פקודת ביזיון בית המשפט תדון ביחד עם פסק דין סופי.

לאחר ביצוע הפרסום לא הוגשה כל הודעה לתיק בית המשפט מטעם מאן דהוא.

9.ביום 6.11.07 הוגשה הודעת מר חי חנוך לפיה כל תצהיריו אשר הוגשו בחלק מהליכי הביניים יהוו חלק מתצהירי עדות ראשית מטעמו. בנוסף, ביום 2.12.07 הוגש על ידי מר חי חנוך מכתב מטעם בתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן: "בז"ן") המסכם לטענתו כמויות הדלק שסופקו לחברה בתקופה הרלוונטית.

על פי המכתב, נמשכו על ידי החברה בתוקפה הרלוונטית- 1,797 קוב בנזין מסוג אוקטן 95, ו- 5,611 קוב מסוג אוקטן 96.

10.ביום 7.1.08 הודיעה החברה כי כל תצהיריה בהליכי הביניים יהוו חלק מראיותיה בתובענה. כן התבקש בית המשפט ליתן צו לצורך קבלת נתונים סטטיסטיים על אורחות הרגלי רכישת דלקים באזורים בהם הפעילה החברה תחנות דלק. בבקשה התבקש בית המשפט ליתן צו המופנה לחברות סונול בע"מ, פז בע"מ, דור אלון בע"מ ו-גל בע"מ.

בהעדר התנגדות, ניתנו הצווים כנדרש.

11.ביום 11.2.08 הושגה הסכמה בין הצדדים על מתן פסק דין בתובענה על פי כל החומר המצוי בתיק וזה שיומצא בעקבות הצווים שניתנו לבקשת החברה ועל פי סיכומי טענות הצדדים. בדיון נוסף ביום 21.1.09 הוסכם כי אין מחלוקת שהחברה רכשה כמויות הדלק מבז"ן כאמור במכתב בז"ן שתואר לעיל. החברה טענה כי בפועל מכרה בתחנותיה בתקופה הרלוונטית כמויות אחרות ופחותות יותר.

12. ביום 1.2.09 הומצאה הודעת החברה על המצאת המידע. בהודעה צוינה כמות הליטרים שנמכרו בתחנת הדלק סונול בשפרעם בשירות עצמי מתוך סך הכמות שנמכרה באותה תקופה. התקופה הרלוונטית לנתונים הנ"ל הייתה חודשים 4/06-6/06.

13.ביום 5.2.09 המציאה הנתבעת תצהיר המפרט כמויות הדלק שנמכרו בפועל בתקופה הרלוונטית בתחנות הדלק של החברה. על פי האמור בתצהיר, כמויות הדלק היו 1,395,185 ליטר דלק מסוג אוקטן 95 ו- 386,069 ליטר מסוג אוקטן 96.

14.לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי בתקופה הרלוונטית לא הותקנו בכל תחנות התדלוק שהופעלו על ידי החברה משאבות לתדלוק עצמי. לא הייתה גם מחלוקת כי בתקופה הרלוונטית נגבה תשלום נוסף בשיעור 0.11 אגורות לליטר בגין תדלוק בשירות מלא.