פסק-דין בתיק ת"ט 27357-06-13

1.       בפניי תביעה על סך 9,400 ש"ח שהגיש התובע נגד הנתבע, אשר תחילתה בבקשה לביצוע שיק.

טענות התובע

2.       לטענת התובע, בזמנים הרלוונטיים לתביעה דנן, הוא היה בעלים של דירה ברחוב קפלן 12 בבאר שבע (להלן: " הדירה").

3.       בתקופה שבין 1.10.10 ל-30.9.11 התגוררו בדירה עתמאנה ג'מיל ואבו מוח נסים (להלן: " השוכרים הקודמים") ובחודש יולי 2010, בטרם הסתיימה תקופת השכירות של השוכרים הקודמים, חיפש התובע שוכר חדש לדירה ולשם כך הוא נעזר באדם בשם חי (להלן: "חי"), אשר כיום הוא אינו בקשר עימו.

4.       ביום 1.8.11 נכרת חוזה בין התובע לבין הנתבע, לאחר שהנתבע ביקר בדירה ומצא כי היא מתאימה לצרכיו (להלן: " ההסכם").

5.       במבוא להסכם צוין מפורשות כי "השוכר [הנתבע] מצהיר בזאת כי ראה את המושכר ומצא אותו מתאים לצרכיו ולמטרת השכירות", ובסעיף 9.א. להסכם מצוין כי: "השוכר מאשר ומצהיר בזה כי קיבל לידיו את החזקה במושכר למשך תקופת השכירות כשהמושכר במצב טוב ותקין, וממועד זה השוכר יהיה מנוע מכל טענת אי התאמה לגבי המושכר, ייעודו ואופן השימוש בו".

6.       לטענת התובע, הדירה הייתה במצב טוב, שכן מדובר בדירה משופצת חלקית ונעימה למגורים.

7.       התובע הצהיר כי במעמד החתימה על ההסכם חתם הנתבע על שיק ביטחון שהינו נשוא תביעה זו, בסעיף 13 ב' להסכם השכירות נקבע כי סך 9,400 ש"ח מהווה פיצוי מוסכם מראש למקרה הפרה יסודית של ההסכם.

8.       לטענת התובע, מספר ימים לאחר תחילת תקופת השכירות לפי ההסכם, הנתבע יצר קשר עם התובע וטען שיש לבצע שיפוץ נרחב בדירה, הכולל עבודות ריצוף, עבודות אינסטלציה בעלות של 2,600 ש"ח לפני מע"מ, תיקוני דלתות עץ ועבודות צבע ובסך הכל תיקון בשווי של 5,440 ש"ח.

9.       לטענת התובע, למרות שסבר כי מצבה של הדירה טוב, הוא הביע את נכונותו בפני הנתבע לערוך תיקונים בדירה וביקש ממנו לאפשר לו להביא אדם מטעמו, אשר יבחן את התיקונים הנדרשים בדירה, אולם התברר לו כי הנתבע אינו מעוניין בעריכת תיקונים ונראה כי הנתבע התחרט על שכירת הדירה והשתמש בטענות ביחס לתיקונים כתירוץ ליציאה מההסכם. לטענתו של התובע, הנתבע כלל לא נכנס לדירה ולא הסכים שהתובע יבדוק את הליקויים הנטענים בדירה ויתקנם במידת הצורך.

10.   לטענת התובע, הוא פעל לצמצום נזקיו בכך שניסה להשכיר את הדירה, אולם מאחר שהנתבע הודיע על ביטול ההסכם באופן חד צדדי רק בראשית חודש אוקטובר 2013, נדרשו לו שלושה חודשים (מאוחר יותר הצטמצמה טענת התובע לחודשיים) עד שמצא שוכר חלופי ואף זאת בשכר דירה מופחת בסך של 2,000 ש"ח לחודש במקום בסך של 2,350 ש"ח בחודש.

11.   לדברי התובע, הוא מעולם לא הסכים לביטול ההסכם עם הנתבע ובהתאם להסכם השכירות, סכום שיק הביטחון נקבע כפיצוי המוסכם והמוערך מראש במקרה של הפרה יסודית של ההסכם.

12.   לטענתו, הנזקים שנגרמו לו כוללים הפסד דמי שכירות עבור חודשיים בסך 4,700 ש"ח, הפסד של 350 ש"ח לכל חודש בתקופת השכירות של השוכרים החדשים אשר שכרו את המושכר בדמי שכירות מופחתים, תשלום ארנונה בסך 500 ש"ח עבור חודשיים, ודמי תיווך בסך 1,500 ש"ח, כך שלטענת התובע נגרמו לו נזקים של 10,900 ש"ח במצטבר בנוסף לאובדן זמן, טרחה והטרדה, אם כי התביעה  הועמדה על סכום הפיצוי המוסכם מראש בסך 9,400 ש"ח, כסכום שיק הביטחון.

13.   לטענת התובע, בטרם השכיר את הדירה לשוכרים החדשים הוא לא נדרש לשפץ אותה ובוודאי שלא שיפוץ מקיף, כפי שדרש הנתבע, ולדבריו, גם השוכרים החדשים לא טענו כל טענה נגד מצבה של הדירה.

טענות הנתבע

14.   בתצהיר התמיכה שצורף להתנגדות לביצוע שיק הביטחון, טען הנתבע כי כאשר חי, נציגו של התובע, הראה לו את הדירה, התגוררו בה השוכרים הקודמים והדירה הייתה מרוהטת ומאובזרת.

15.   לטענת הנתבע, הוא קיבל את המפתח עבור המושכר רק ביום 4.10.11, במקום ביום 1.10.11, אולם בטרם הזמין הובלה של הריהוט לדירה, הגיע בלוויית רעייתו וחברו לדירה ומצא לתדהמתו חורבה שאינה ניתנת למגורי אדם.

16.   לדבריו כפי שהובאו בתצהיר התמיכה בהתנגדות מטעמו:

"א. הדירה הייתה  מסריחה, הכיור סתום. כמו כן, היו בה חרקים. עובש, ירוקת ורטיבות חמורה התגלו בכל קירות הדירה.  צבע הקירות היה מקולף ונשרו חתיכות טיח על הרצפה.