טען שהשקיע מיליון ש' בבית של גרושתו – ותבע את הכסף בחזרה

לגרסת האיש הוא העביר כספים לטובת רכישה ושיפוץ של בית שרשום על שם הגרושה. התביעה קרסה לאחר שלא הציג תיעוד כלשהו על ההעברות, אפילו לא במסרון 

בפסק דין שפורסם לאחרונה השופטת אפרת שהם דליות דחתה תביעה שהגיש אדם נגד אשתו לשעבר. הוא דרש שהיא תשלם לו 950,000 שקל עבור כספים שהעביר לדבריו לטובת רכישה ושיפוץ בית שרשום על שמה ושבו התגורר תקופה מסוימת, וכן עבור שיפוץ דירה נוספת. "תמוה כי התובע לא מצא לנכון לעגן הסכם במקרקעין הכולל מתן מאות אלפי ש"ח מול גרושתו", כתבה השופטת.

התובע והנתבעת הם בני זוג לשעבר, הורים לשני בנים בגירים. הם נישאו בשנת 1991 בנישואין אזרחיים ועלו ארצה בשנת 1998. נישואיהם הותרו בשנת 2001.

ביוני 2015 האישה רכשה בית בתמורה לסך של 1,200,000 שקל אשר נרשם במלואו על שמה. האיש התגורר בבית משנת 2015 ועד לשנת 2019.

לטענת האיש, סוכם בין הצדדים כי הוא יממן חלק מעלות רכישת הבית, הנתבעת תיטול משכנתה על שמה ולאחר החזר מלוא המשכנתה – הבית יעבור על שמו.

על רקע המחלוקת בין הצדדים ולפני הגשת התביעה הנוכחית עתרה האישה להורות על פינוי האיש מהבית. הצדדים הגיעו להסכם שלפיו האיש יפנה את הבית והאישה תשיב לו 240,000 שקל על השקעותיו, סכום שלא היה שנוי במחלוקת. האישה שילמה את הסכום בהתאם להסכמות.  

בתביעה הזו דרש האיש לחייב את האישה ב-950,000 שקל נוספים. הוא ציין כי שילם 550,000 שקל עבור רכישת הבית, תשלום דמי תיווך ושכר טרחת עורך דין, 240,000 שקל עבור הקטנת המשכנתה ומאות אלפי שקלים נוספים על שיפוץ הבית ודירה נוספת של האישה. 

האיש ציין כי קיבל 280,000 דולר במזומן מאחיו המתגורר ברוסיה בתמורה להסתלקות עתידית מירושת אביהם לטובת האח. לדבריו, את הכסף שקיבל השקיע בבית.

האישה הכחישה את הטענות. לדבריה, אין בתביעה כל ראיה, אסמכתאות או אישורים ביחס לסכומים שנטען שהתובע שילם.

היא הדגישה כי מימנה את רכישת הבית מהון עצמי, תמיכה של אביה ובן משפחה, ובאמצעות משכנתה וכספים שנתן לה התובע והיא השיבה לו בהליך הקודם.

היא ציינה כי אחיו של התובע מרוויח כ-500 שקל בחודש ואין לו רכוש, ולא הוצגה כל ראיה שהעביר לתובע כספים. זאת ועוד לדבריה, הטענה כי התובע קיבל את חלקו בעיזבון אביו בזמן שהאב בחיים היא מופרכת. 

חוסר עקביות

השופטת אפרת שהם דליות מבית המשפט למשפחה בבאר שבע כתבה שגרסת התובע לקתה מתחילתה ועד סופה בסתירות וחוסר עקביות.

היא קבעה שהתובע לא הוכיח קבלת הכספים מאחיו. לא את הסכום הכולל שלכאורה קיבל ולא את אופן העברת הכספים. 

עוד ציינה השופטת שהמסכת העובדתית מלמדת על התובע כמי שחי חיים דלים, התגורר בהוסטל עם אימו עד שדרשה את הסתלקותו לאחר שלא נשא בהוצאות בגין מגוריו. לאחר מכן עבר לגור עם בנו בדירה קטנה וצרה מלהכיל תוך שהוא שומר על הכנסתו ונמנע גם שם מלשאת בחלקו בהוצאות. כך גם נהג בעת מגוריו עם הנתבעת.

בנסיבות אלה, יש קושי לקבל את טענתו כי העביר מאות אלפי שקלים לגרושתו מבלי שמצא לנכון להגן על רכושו בהסכם כלשהו, ומבלי שיש לכך לכל הפחות תיעוד ולו במסרון. 

השופטת סיכמה כי למעט דמי תיווך בסך 15,000 שקל ששילם התובע במועד רכישת הבית, שאותם על הנתבעת להחזיר לו, הוא לא הוכיח כי השקיע כספים מעבר למה שהוסכם בהליך הפינוי. 

לא ניתן צו להוצאות.  

• ב"כ התובע: עו"ד איתן שלו סולקין
• ב"כ הנתבעת: עו"ד כרמל מזוז

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין