אדם שביקר את מאהבו, הופתע כשזה ביקש לנתק עמו את הקשר. ברגע של זעם הוא ניפץ בקבוק על ראשו ודקר אותו בכל חלקי גופו. ביהמ"ש המחוזי גזר על התוקף מאסר של ארבע שנים בפועל, אך עונשו קוצר בעליון.
במהלך מפגש, שאירע בדצמבר 2012, ביקש המאהב להפסיק את הקשר עם הנאשם והפציר בו למחוק את מספר הטלפון שלו. בין השניים התפתח ויכוח, במהלכו נעל המאהב את דלת הבית והתריע בו כי יוכל לצאת רק כשימלא אחר בקשתו למחוק את המספר.
לכתבות נוספות בנושא:
אלא שהנאשם לא נרתע ובתגובה הוא ניפץ בקבוק זכוכית על הרצפה. המאהב המבוהל מיהר לפתוח את הדלת כדי לאפשר לו לצאת, אולם בשעה שהנאשם כבר היה על סף פתח הדלת, הוא נטל בקבוק בירה וניפץ אותו על ראשו של המאהב. זה התמוטט על הרצפה, אך למרות זאת, המשיך הנאשם להכות אותו ודקר אותו בכל חלקי גופו באמצעות צוואר הבקבוק השבור שאחז ביד אחת ומספריים שאחז ביד השנייה. המאהב הובהל לביה"ח, שם אושפז ועבר ניתוח.
לאחר שהוגש נגדו כתב אישום, הורשע הנאשם בעבירות איומים וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. ביהמ"ש המחוזי גזר עליו ארבע שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וחייב אותו בתשלום של 25 אלף שקל למתלונן.
הנאשם סירב לקבל את רוע הגזירה, וערער על עונשו בביהמ"ש העליון. לטענתו, הוא נכלא בדירה לזמן לא מבוטל, כשהמתלונן לא שעה לתחנוניו כי ישחררו. עוד טען הנאשם, כי האירוע יכול היה להימנע לולא זכה ליחס משפיל ואגרסיבי מהמתלונן, שגם לא עדכן אותו בדבר היותו נשאHIV .
עוד הפנה הנאשם לנסיבות חייו, המצדיקות לטענתו התחשבות והפחתה בעונש. לדבריו, הוא שייך למגזר החרדי, ומסתיר מסביבתו את נטיותיו המיניות, מה שהביא לכך שנאלץ לעבור את כל ההליך המשפטי לבדו. הוא הביע חרטה על מעשיו וציין כי ברצונו להשתקם.
המדינה, לעומת זאת, ביקשה להתיר את העונש על כנו.
לא זכאי לפרס על התנהגותו
השופט נעם סולברג קבע, שמעשי המערער חמורים ביותר ומשקפים תוקפנות פראית נטולת רחמים. לדברי השופט, אמנם מדובר באובדן שליטה פתאומי, אך אין זה אומר שהמערער זכאי לפרס על התנהגותו.
עם זאת, קבע השופט כי העונש שהוטל על המערער מחמיר קמעה ונוקשה יותר מהעונש שביקשה המדינה לגזור עליו. לשיטת השופט, העובדה כי ככלל, המערער הוא אדם נורמטיבי שלא נהג לפני האירוע או אחריו באלימות, מרמזת כי מדובר באדם שהשתקם, אך ביהמ"ש לא ייחס לכך משקל ראוי.
משכך, החליט השופט להקל מעט בעונשו של המערער, תוך שהדגיש כי אין הדבר מפחית מחומרת המעשים או מהטראומה והתוצאות הקשות שנגרמו למתלונן.
אשר על כן, קבע השופט שעונש המאסר שנגזר על המערער יופחת ל-3.5 שנים. שאר רכיבי העונש נותרו על כנם.
השופטים עוזי פוגלמן וחנן מלצר הצטרפו לפסק הדין.
לדברי עו"ד יובל קגן העוסק בתחום הפלילי, ביהמ"ש העליון נוטה שלא להתערב בערעורים על עונשים שנגזרו, אך במקרה זה ביהמ"ש לא התעלם מהעובדה, שהעונש שהוטל על המערער לא היה מוצדק, לאור מקרים דומים בעבר. כנהוג בהליכים פליליים, ביהמ"ש התייחס לרשימה של שיקולים, ביניהם עברו הנקי של המערער והעובדה שמדובר באדם שהשתקם. "שיקולי השיקום הם הסיבה העיקרית שיכולה להוביל בתי משפט להקל בעונשו של נאשם", מוסיף עו"ד קגן, "גם אם ביצע מעשים חמורים".
*המגיב לא ייצג בתיק
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין