לפני כשנה וחצי חויבו ועד היישוב ויושב הראש שלו לפצות את התובע ב-70 אלף שקל עקב כתבות שייחסו לו פגיעה מינית בילדות. לאחרונה הוא זכה בתביעה נוספת, לאחר שצורפה למקומון המופץ ביישוב אזהרה מפני התנהגותו.
בית משפט השלום בירושלים חייב לאחרונה את הוועד המקומי של היישוב עלי והיו"ר שלו לשלם לצעיר, תושב המקום, 20,000 שקל פיצויים עקב פרסום שייחס לו פגיעה מינית בילדות. זאת, אחרי שבהליכים קודמים הם כבר חויבו ב-70 אלף שקל על פרסומים דומים. השופט עבאס עאסי קבע כי הנתבעים הכפישו את שמו של הצעיר כשצירפו חלק מפרוטוקול ישיבה סגורה של הוועד בעניינו למקומון המופץ ביישוב.
התביעה עסקה בצירוף פרוטוקול ישיבה סגורה שנערכה במרץ 2012 בוועד היישוב כנספח למקומון "עליתון" המופץ על ידי הוועד תחת אחריותו של היו"ר. באותו פרוטוקול הוחלט ליידע את התושבים לגבי תלונות שהוגשו נגד התובע על פגיעה מינית בילדות, תוך הפניה לכתבות קודמות שפורסמו עליו – מידע, שלגביו כבר נקבע בהליך קודם שהוא נחשב ללשון הרע.
התובע טען שהפרסום האמור נחשב ללשון הרע בדיוק כמו הפרסומים הקודמים, והוא נעשה בכוונה לפגוע בו בחוסר תום לב ובניגוד לחוק.
הנתבעים – הוועד ויושב הראש – הפנו לפסק הדין בהליך הקודם בו נקבע כי "הוכח שהתובע נעצר ונחקר במשטרה בחשד לפגיעה מינית בקטינות", כך שלטענתם לא מדובר בלשון הרע אלא באמת לאמיתה.
מלבד זאת, הנתבעים טענו כי מטרת הפרסום הייתה חברתית, ונועדה להגביר את המודעות של תושבי היישוב לתופעת ההטרדות המיניות, וכי לא התכוונו לפגוע בתובע.
עוד לדבריהם, מאחר שמדובר בפרוטוקול של רשות מקומיות יש לו חסינות מפני תביעות לשון הרע, ובכל מקרה הדברים שנכתבו בו נכונים.
אלא שהתובע טען כי יש משמעות לכך שהפרוטוקול צורף לכלי תקשורת, ומכל מקום, גם עצם פרסומו ברבים נחשב ללשון הרע.
לא הוגן
השופט עאסי קיבל את התביעה בחלקה. הוא קבע שפרסום אמירות כה קשות ברחבי יישוב קהילתי קטן שכל תושביו מכירים זה את זה עלול להכפיש את התובע ולפגוע בו קשות. זאת, בפרט כשבמסגרת הפרוטוקול הופנו התושבים לעיין בפרסומים קודמים שהוציאו דיבתו רעה.
השופט פסק כי מסמכים פנימיים של רשות מקומית אכן נהנים מהגנת החוק מפני לשון הרע כדי לאפשר לרשות תפקוד יעיל במישורים החברתי, התרבותי והחינוכי, ולכן גם הפרוטוקול עצמו נהנה מהגנה זו.
ואולם, צירוף הפרוטוקול לכלי תקשורת אינו זוכה בהגנה זו. בהקשר זה השופט קבע שהנתבעים ידעו כי הפצת תמליל מהחלק הסגור של ישיבת הוועד הפרוטוקול במסגרת המקומון טומנת בחובה פגיעה בצנעת הפרט של התובע, ועל כן מעשה זה לא נחשב ל"פרסום הוגן" אלא ללשון הרע.
לגבי סכום הפיצוי, השופט קבע כי מאחר שהנתבעים הפנו לפרסומים הקודמים ולא חזרו על ההאשמות הקשות שצוינו בהם, ואף פרסמו הודעת התנצלות, נפסקו לתובע 20 אלף שקל בלבד, בתוספת שכ"ט עו"ד והחזר אגרת הגשת תביעה.
עו"ד קובי לוי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין