קשישה חויבה להעביר את זכויותיה במשק לבתה וחתנה

שורדת שואה ביקשה לבטל הסכם מתנה שעליו חתמה לפני כעשור, במסגרתו התחייבה לתת לבתה וחתנה שטחים מהמשק שלה במושב. תביעתם לאכיפת ההסכם התקבלה

בית המשפט לענייני משפחה בקרית גת קיבל לאחרונה תביעה שהגישו אישה ובעלה לאכיפת הסכם המתנה עליו חתמה אימה של האישה להעברת זכויותיה במשק אליהם. האם, ניצולת שואה כבת 88, רצתה להעניק את המשק לתובעים בתמורה לכך שידאגו לה לעת זקנה, אולם לטענתה בשלב מסוים הם החלו להתנהג אליה באופן מחפיר ולכן היא הפסיקה לשתף פעולה עם תהליך העברת הזכויות. השופטת פאני גילת כהן קבעה שהאם הפרה את ההסכם ללא הצדקה ועליה להשלים את העברת המתנה.

הנתבעת מתגוררת בבית שבמושב מזה שנים רבות. לנוכח גילה המתקדם היא לא עובדת ומתפרנסת בין היתר מהשכרת שטחים ומבנים נוספים במשק שלה. מתוך ראייה לעתיד היא חתמה בפברואר 2013 על הסכם מתנה עם בתה וחתנה. לפי ההסכם, המגרש עליו בנוי ביתה יפוצל משטח המשק ואילו הזכויות ביתרת המשק יועברו לתובעים ללא תמורה.

עוד הוסכם, בין היתר, כי כל ההכנסות שיתקבלו מהשכרת השטחים החקלאיים במשק יועברו לידי האם. הצדדים החלו לפעול למימוש ההסכם והעברת הזכויות אולם אז פרץ ויכוח בין הצדדים שטרף את הקלפים.

באפריל 2018 – חמש שנים לתוך ההסכם – הודיעה הנתבעת לעורך הדין שהיא מבטלת את המתנה.

ארבעה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה נגדה לבית המשפט. לטענת התובעים, מדובר במתנה שהושלמה והאם לא רשאית לחזור בה. לשיטתם, אי שיתוף הפעולה מצדה בהשלמת רישום הזכויות הוא הפרת חוזה, והם זכאים לאכיפתו.

הנתבעת טענה להגנתה כי לאחר החתימה על ההסכם הפכו התובעים את עורם והחלו להתנהג אליה באופן מחפיר ומביש. לדבריה, התובעים ניצלו את גילה המתקדם ואת מצבה הנפשי הרעוע כתוצאה מכך שטיפלה לבדה בבעלה הגוסס, ולפיכך ההסכם בטל מחמת עושק.

"צלולה ודעתנית"

השופטת גילת כהן קבעה שברגע שניתן אישור מרשות מקרקעי ישראל להעברת הזכויות במשק לתובעים והנתבעת היא זו שסיכלה את העברתן בסופו של יום – יש להחשיבה כמפרת הסכם המתנה.

"משהאם חדלה לשתף פעולה וסירבה לחתום על המסמכים הדרושים לצורך הוצאת ההסכם מן הכוח אל הפועל והשלמת הטיפול מול רמ"י בכל הקשור בפיצול המגרש, בהיוון הזכויות בבית ובהעברת הזכויות מנעה היא קיומו של ההסכם, הפרה חובת תום הלב המוטלת עליה ולמעשה הפרה את ההסכם", כתבה השופטת.

לדבריה, הנתבעת לא העלתה כל הצדקה לביטול ההסכם, ולא הוכיחה שהתובעים גילו כלפיה יחס מחפיר בתקופה שלאחר החתימה באופן שמאפשר לה לחזור בה מהמתנה.

בנוסף דחתה השופטת את טענת הנתבעת לביטול ההסכם מחמת עושק. היא התרשמה מאישה צלולה ודעתנית, ולא שוכנעה שהייתה במצוקה כזו או אחרת שפגעה בכושרה להתקשר בהסכם.

"אף שעסקינן בהסכם מתנה, הסכם הוא, החוסה בצלם של דיני החוזים, לרבות בכל הנוגע לעילות לביטול חוזה", כתבה השופטת והדגישה כי בהעדר הצדקה להפרת חוזה יש להורות על אכיפתו.  

לפיכך קבעה השופטת כי מלבד המגרש עליו בנוי ביתה של הנתבעת, הזכויות במשק שייכות לתובעים ועל הנתבעת לחתום על כל מסמך שיידרש לצורך השלמת הרישום על שמם.

השופטת הסמיכה את עורך דינם של התובעים לחתום בשם הנתבעת ככל שהיא תסרב לשתף פעולה.

• ב"כ התובעים: עו"ד חי חיימסון
• ב"כ הנתבעת: עו"ד דנה וקנין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין