הבעל הציג את אשתו כ"מאפיונרית" אלימה אלא שהראיות שהוצגו בבית המשפט הוכיחו ההפך: מדובר באישה שעמדה לצד בעלה ברגעים קשים, ואת הדירה הוא העניק לה כדי לכפר על בגידותיו.
בית המשפט למשפחה בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה להכיר בגבר כבעלים של חצי מהדירה שהעניק לאשתו במתנה לפני כעשור. האיש טען כי האישה ניצלה את מצבו הנפשי הקשה וכפתה עליו באלימות ובאיומים להעביר לה את הדירה, אך השופטת שפרה גליק לא מצאה את גרסתו מהימנה. נהפוך הוא, היא האמינה לאישה כי הדירה הוענקה לה כ"מחוות פיוס" אחרי שבגד בה.
בני הזוג רכשו את הדירה בשנות ה-80. ב-2007 העביר הבעל את חלקו בדירה לאשתו, ובשנה שעברה הגיש תביעה לביטול המתנה מחמת כפייה ועושק.
לפי גרסת הבעל, לאחר שאשתו הכוחנית גילתה על רומן שניהל עם אישה אחרת היא דרשה ממנו להעביר לה את הדירה, תוך ניצול המצב הנפשי הקשה באותה עת.
לטענתו, היא ובתו סחבו אותו לעורך דין והכריחו אותו באיומים לחתום על ההסכם. כתוצאה מהתנהלותה האלימה והפוגענית של אשתו מצבו הידרדר והוא ניסה להתאבד.
אלא שאשתו תמהה מדוע בעלה לא דרש זאת בעשור שחלף מאז. לטענתה, התביעה נולדה משום שעזב את הבית כדי להיות שוב עם אישה אחרת.
מה שקרה באמת הוא שבזמנו בעלה חש אשמה על הבגידה וניסה לכפר על מעשיו. הסכם גירושין שניסח לאחרונה בכתב ידו מוכיח את טענתה כי הדירה הוענקה לה מרצונו החופשי.
האישה הוסיפה כי התובע ניסה להציג אותה כאישה אלימה ואכזרית אך זה לא מסתדר עם העובדה שתמכה בו לאורך כל השנים למרות בגידותיו, והייתה לצידו בזמן שהקריירה שלו נקטעה, כשניסה להתאבד וכשחלה בסרטן.
בלב שלם
פסיכיאטר שמינתה השופטת שפרה גליק קבע כי למרות הדיכאון בו היה התובע שרוי בתקופת הענקת המתנה הוא לא היה חסר שיקול דעת ובהחלט היה כשיר לחתום על מסמכים משפטיים.
מכאן שהטענה כי נוצל נשללה. את חוות הדעת איששו ראיות נוספות: בדיקה פסיכיאטרית מאותה תקופה שנכתב בה כי הקשר בינו לבין אשתו טוב; העובדה ששילם בעצמו את המסים על העסקה; הסכם הגירושין שערך בכתב ידו, וכן עדותו של עורך הדין שערך את הסכם המתנה והבהיר כי הסביר לתובע – שלא בנוכחות אשתו ובתו – על משמעות ההסכם והתרשם כי הבין אותו וידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות. עורך הדין אף העיד שהתובע סיפר לו כי הוא רוצה לכפר על עוולה שביצע כלפי אשתו.
כמו כן, השופטת לא הבינה כיצד טענותיו של התובע מסתדרות עם העובדה שהמשיך לחיות עם אשתו שנים לאחר ה"עושק", יצא עמה לנופשים בארץ ובחו"ל, קנה לה מתנה והשאיר לה פתק שנחתם "באהבה".
נוסף על כך השופטת ציינה כי לא מדובר בהסכם שמעיד כשלעצמו על עושק. לטעמה, הענקת דירה לאישה במתנה אינה דבר יוצא דופן, במיוחד כשמדובר ב"מחוות פיוס" עקב בגידה.
לבסוף השופטת הבהירה כי מאחר שהזכויות כבר נרשמו על שם האישה בטאבו הרי שמדובר במתנה שהושלמה ולא ניתן לבטלה. "ממכלול הראיות שהובאו לפני שוכנעתי כי התובע נתן במתנה את זכויותיו בדירה בידיעה מוחלטת, בלב שלם ...", סיכמה השופטת את פסק הדין, וחייבה את התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.
עו"ד ענת גוטליב שטיינמץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין