התאונה אירעה לפני כ-4 שנים בעת שהנהג נפל בעת העמסת פסולת למכולה בגובה של כ-2.5 מטרים. פסק הדין בתביעתו נגד מהמעסיקה ניתן בשבוע שעבר, ובו נקבע כי שיטת העבודה הייתה פסולה ומסוכנת.
נהג משאית בשנות ה-40 לחייו נדרש במרץ 2013 לפרוק מלאי של קרטונים דחוסים,שהונחו בתוך דחסנית ניידת, לתוך מכולה. לצורך כך טיפס הנהג על דופן המכולה ותוך כדי נסיון לדחוף את הקרטונים פנימה, הוא נפל מגובה של כ- 2.5 מטרים, ונפגע בידו ובבית החזה.
בשנת 2014 הוא הגיש תביעה לפיצוי על נזקי תאונת העבודה כנגד המעסיקה שלו – חברה לפינוי פסולת בשם "צבי כהן אקולוגיה".
לטענתו, החברה אחראית לתאונה – שבעקבותיה לא עבד במשך כשנה וחצי – משום שלא ערכה לו תדריך בטיחות לצורך ביצוע העבודה המסוכנת ולא העמידה לרשותו אמצעי עזר תקינים.
החברה מצידה ניסתה להתנער מאחריות וטענה כי התאונה אירעה כתוצאה מפעולותיו הרשלניות של התובע ,שנעשו בניגוד לנהלים ולהוראות שקיבל. על כן, גם אם התביעה תתקבל, סכום הפיצויים צריך להיות מופחת נוכח אשמת התובע.
בלהט העבודה
השופטת מרב בן ארי מבית משפט השלום בכפר סבא השתכנעה מגרסתו של התובע שתיאר את התאונה בצורה מעוררת אמון "ללא ניסיון לצבוע את המציאות באור קודר מהדרוש", כדבריה.
באשר לאחריות, השופטת הסבירה שעל המעסיק חלה חובת זהירות המחייבת אותו לדאוג בין היתר לסביבת עבודה בטוחה ומודרכת, תוך שהבהירה כי לא די לבקש מהעובדים "להיזהר".
במקרה הנוכחי השופטת קבעה כי "אין ספק שהתאונה היא תוצאה של שיטת עבודה לא נכונה". לדבריה, ניתן היה לצפות בעייתיות בהעברת תכולת הדחסנית למכולה באופן שבו ביצע זאת העובד, שעלה באופן מאולתר למכולה ושחרר באופן ידני קרטונים שנתקעו. לטעמה, מדובר בשיטת עבודה פסולה ומסוכנת, שהעובד נאלץ לפעול לפיה מאחר שהמעסיקה הפרה את חובתה לספק לו אמצעים להעמסה בטוחה ונכונה של המכולה.
בתוך כך דחתה השופטת באופן מוחלט את טענות החברה לפיהן העובד לא פעל בצורה זהירה וקבעה כי "תשומת לבו של העובד נתונה לביצוע עבודתו, ועל כך שאין לשלול את האחריות כאשר העובד, בלהט עבודתו, חרג מכללי הזהירות והבטיחות, לא כל שכן, כאשר לא הוכח שכללים כאלו ניתנו".
לדעת השופטת, משלא הוכח שניתנו לעובד הוראות רלבנטיות, ממילא אין מקום לטענה לפיה פעל בניגוד לנהלים, ועל כן טענה המעסיקה בדבר "אשם תורם" מצד העובד נדחתה.
לבסוף, תוך התבססות על אחוזי הנכות של התובע (11% נכות אורתופדית ו-2.5% נכות פלסטית) השופטת קבעה כי שווי נזקיו, בהם הפסדי שכר, כאב וסבל, הוא 346,688 שקל. לאחר הפחתת תגמולי ביטוח לאומי שהתובע כבר קיבל, נותר לנתבעת לשלם לו כ-225,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 52,563 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד נ. גשרי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד י. שיבובסקי
* עו"ד יצחק בן חיים מייצג בתיקי תאונות עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין