גרושתו של א' סיכלה נסיעה עסקית חשובה לחו"ל, כשהצליחה להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ על לא עוול בכפו. תביעת א' לפיצוי על נזקיו התקבלה בחלקה.
א' – גרוש ואב לשלושה – יצא לשדה התעופה בבוקר אחד במרץ 2013 לצורך נסיעה עסקית חשובה לניו-יורק. אלא שלהפתעתו הרבה, הוא עוכב בידי משטרת הגבולות, וכך נודע לו שגרושתו מזה כעשור הוציאה נגדו צו עיכוב יציאה מארץ.
לכתבות נוספות בנושא:
לאחר בירורים רבים הסתבר כי גרושתו פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל בטענה שלא שילם במשך שלושה חודשים מזונות עבור שתי בנותיהם בנות ה-16. א', שהקפיד לשלם את מזונות ילדיו, היה בהלם מוחלט.
במסגרת החלטת ראש ההוצל"פ בבקשת א' לביטול הצו נקבע במפורש שהגרושה הסתירה פרטים חשובים ומהותיים, בהם שא' מרבה לנסוע לחו"ל במסגרת עסקיו ושהסיבה היחידה שלא שילם מזונות עבור בנותיו הייתה כי הן גרו עמו באותה תקופה והוא נשא בכל צרכיהן. נקבע, שהבקשה הוגשה במטרה לפגוע בא' והגרושה חויבה בהוצאות של 3,500 שקל.
בתביעה שהגיש א' נגד גרושתו בינואר 2014 לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב, הוא ביקש פיצוי של 640,900 שקל על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהצו המיותר שהוצא ברשלנות ובחוסר תום לב.
הגרושה התגוננה בטענה כי פעלה בהתאם לייעוץ של עורך דינה. לטענתה, היא כלל לא ידעה על הנסיעה של התובע (מה שהסתבר כשקר מוחלט) ובכל מקרה, היא כבר שילמה לו הוצאות.
שלפה את 'נשק יום הדין'
סגן נשיא ביהמ"ש, השופט נפתלי שילה קבע כי הצו לא היה מוצדק, סביר או מידתי: א' – איש מקצוע מכובד שנוהג לטוס לחו"ל לצרכי עבודה – גר בישראל ותמיד חוזר. לשיטת השופט לא היה כל חשש שהוא יעזוב לצמיתות או שלא ישלם מזונות.
לשיטת השופט, מדובר באדם אמיד שלאורך כל השנים הקפיד על תשלום המזונות, ולו כוונת הנתבעת הייתה אמיתית – היא הייתה יכולה לבקש לעקל כספים או רכוש ולא להשתמש ב'נשק יום הדין' הפוגע בזכות החוקתית לחופש תנועה.
הנתבעת, קבע השופט שילה, הסתירה מרשם ההוצל"פ פרטים בחוסר תום לב, ועוד יותר מזה, שיקרה במצח נחושה כשטענה שלא ידעה על נסיעת התובע אף שהודתה בחקירתה שידעה עליה היטב.
הנתבעת "הוסיפה חטא על פשע" והמשיכה להתחמק מהתובע לאחר שעוכב, וכך הביאה לאיחור של חמישה ימים בנסיעתו.
העובדה שלטענת הנתבעת היא פעלה בעצת עורך דינה, קבע השופט, אינה פוטרת אותה מאחריות לנזקים שהסבה לתובע ביודעין ועליה לפצות אותו על ההוצאות שנגרמו לו ולהחזיר לו את המזונות שנאלץ לשלם לה בכפל גם עבור התקופה בה בנותיו גרו עמו.
השופט קבע שהתובע לא הוכיח הפסדי שכר או פגיעה תדמיתית, אולם אין ספק שנגרמו לו תסכול, מפח נפש ואכזבה. השופט הוסיף, שלו היה התובע מבקש פיצוי גבוה יותר על עגמת הנפש, היה פוסק לו יותר.
בסופו של דבר הגרושה תשלם לא' 48,450 שקל וכן 10,000 שקל על הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
נוכח הקלות שבה ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ בתיק הוצל"פ מזונות, והטרחה הנדרשת להסרתו, אנו נתקלים לא אחת במקרים שבהם התבקש צו כזה כשהמטרה האמתית הייתה לגרום טרחה, טרדה ונזקים לצד השני. לאור זאת, בצדק הטיל ביהמ"ש את הסנקציה כנגד מי שניצלה לרעה את הליכי בית המשפט.
* עו"ד רונית מר עוסקת בדיני משפחה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין