כפי שאנשים פרטיים הופכים פושטי רגל, גם חברות לעתים נקלעות לחדלות פרעון. זיהוי מוקדם ונקיטת אמצעים מתאימים, עשויים להקטין את רמת הנזק אותה ייאלצו בסופו של דבר לספוג מי שקשורים עם חברה כזו.
לאחרונה התבשרנו על כך שרשת האופנה למידות גדולות "מתאים לי", החלה בהליכי חדלות פרעון. אירוע זה מציף סוגיה שלא נהוג לתת עליה את הדעת במהלך היום-יום, והיא היקלעותם של תאגידים בכלל ואלו המעסיקים עובדים בפרט, להליכי חדלות פרעון, ואופן ההשפעה של הליכים אלו על נושים שונים של אותם תאגידים, בהם גם עובדיהם.
זיהוי מוקדם של היקלעות חברה לקשיים כלכליים ונקיטת אמצעים מתאימים, עשויים להקטין את רמת הנזק אותה ייאלצו בסופו של דבר לספוג מי שקשורים עם חברה כזו.
הניסיון מלמד כי כמעט בכל המקרים בהם נקלעה חברה לקשיים כלכליים ולהליכי חדלות פרעון בעקבותיהם, היו לכך סימנים מקדימים, למרות הניסיונות שנעשים לא אחת על ידי אותן חברות לשדר "עסקים כרגיל".
נשאלת אם כן השאלה, מהם הסימנים שצריכים להדליק נורות אדומות בקשר לאיתנותה הפיננסית של חברה, וכיצד לפעול במקרים אלו?
דחיית תשלומים ותשובות סותרות
במרבית המקרים בהם נקלעת חברה לקשיים כלכליים מהותיים, תהיה פגיעה משמעותית בתזרים המזומנים שלה ובאשראי הניתן לה, בעיקר מצד גופים פיננסיים ובנקים, שהם לרוב הראשונים לזהות סכנה להיקלעות להליכי חדלות פרעון, בהיותם חשופים לנתונים הפיננסיים של לקוחותיהם.
פגיעה תזרימית זאת מובילה בדרך כלל "למשיכת" תשלומים ודחייתם לספקים שונים, בפרק זמן העולה על מספר ימים או שבועות, בתואנות שונות ומשונות. לעתים, ספק שכבר קיבל שיק לידיו, יידרש שלא להפקידו עד למועד מסוים, מחשש שיחזור.
דפוס התנהלות נוסף והפוך שאמור להדליק נורות אדומות, הוא הזמנת כמות חריגה של סחורה או שירותים. במקרים רבים, צופה החברה זמן מה מראש את הקשיים הכלכליים אליה היא צפויה להיקלע, ודואגת להזמנות גדולות שיספיקו לתפקודה גם בתקופה זאת, כאשר לא תמיד ידוע אם היא תוכל לשאת בתשלומים בעד אותם שירותים או מוצרים.
במקרים אלו מומלץ מאוד להבטיח לפחות חלק ניכר מהתשלום בעד ההזמנה החריגה בתשלום מקדמה, שתצמצם באופן יחסי את החשיפה של ספק השירות או הטובין בפני אותה חברה.
הראשונים להיפגע
מלבד ספקים ונותני שירות, בדרך כלל הראשונים להיפגע הם עובדי החברה. תלותם של מרבית העובדים בחברה גורמת לעיתים לחברות המצויות בקשיים כלכליים להפנות את חרב הקיצוצים דווקא אליהם, מתוך ידיעה שבניגוד לספקים העשויים להפסיק את פעילותם מול החברה באופן מיידי, מרבית העובדים אינם יכולים לעשות זאת.
פגיעה זו יכולה להתבטא בהפרשות חסרות בתלושי המשכורת, בתשלום שכר לא מלא, ולעתים אף בדחיית תשלום השכר החודשי.
יחד עם פגיעותם הרבה והראשונית של העובדים, הם גם מטבע הדברים הראשונים לשמוע רחשים שונים על היקלעותה של החברה לקשיים, והם אלו שמרגישים זאת – לעיתים אף ברמת היום-יום והתנהלות החברה, כמו פגיעה בתנאיהם הפיזיים בניסיון לצמצם עלויות.
כאשר האינדיקציות האמורות מופיעות, הן מצד עובדים והן מצד ספקים, חשוב לפעול במהירות על מנת להבטיח פגיעה מינימאלית ככל שניתן בעובדים ובספקים, שכן הניסיון מלמד שהיקלעות לקשיים כלכליים מהותיים, באופן שבו כבר מתחילה בפגיעה בעובדים או בתשלומים לספקים, מתדרדרת בסופו של דבר להליכי חדלות פרעון – על כל המשתמע מכך.
למנוע הברחת נכסים
חשוב להדגיש כי לספקים ולעובדים כאחד, אין אינטרס להחמיר את מצבה של חברה שנקלעה לקשיים כלכליים. ההיפך הוא הנכון – הם ירצו את מה שמגיע להם.
יחד עם זאת, אין משמעות הדברים שעליהם להסתכן בכך שכספים המגיעים להם על פי דין לא ישולמו להם. לכן, על כל מי שחשוף לחברה המעלה סימנים של קשיים כלכליים, לכלכל את צעדיו, כדי להבטיח שהפגיעה בו תהיה מינימאלית ככל שניתן.
בנוגע לספקים ונותני שירות, להם מומלץ לצמצם למינימום את החשיפה הכלכלית אל חברה שנקלעת לקשיים. זאת, הן באמצעות מעבר לעבודה על בסיס מזומן ככל שהדבר ניתן על פי החוק, והן באמצעות הטלת שיעבודים או בטוחות כאשר הדבר ניתן.
באשר לעובדים, אלו מטבע הדברים אינם יכולים להרשות לעצמם לשאת בתוצאות הקשיים הכלכליים של מעסיקתם לאורך זמן, ולכן ככל שהם לא מקבלים שכר או מקבלים שכר חלקי , או כאשר קיימת פגיעה בהפרשות לקרנות ההשתלמות, מומלץ שלא להמתין ולפנות לעו"ד על מנת לשקול פתיחה ייזומה בהליכי חדלות פרעון כנגד החברה.
חשוב לדעת שהוראות החוק המסדירות את סדר קדימויות הנושים בקבלת המגיע להם מקופת הפירוק, מסדירות אף את סדר קדימותם של עובדי החברה ביחס לשכר עובדים וזכויות סוציאליות שלא שולמו להם כדין – לצד תשלומים העשויים להגיע להם מהביטוח הלאומי במקרים אלו.
בנוסף, חשוב לציין כי פתיחה יזומה בהליכי חדלות פרעון נגד חברה שאינה משלמת את חובותיה, עשויה אף למנוע הברחת נכסים וניצול לרעה של המצב על ידי גרומים שונים, ובכך להבטיח כושר פרעון טוב יותר ביחס לגורמים אחרים להם החברה חייבת כספים.
*עו"ד מוטי גולדשטיין, שותף מייסד וראש מחלקת תאגידים ופירוקים בפירמת עורכי הדין מצנר, גולדשטיין רבי – MGR.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין