המדינה אישרה פתיחת אתר כרייה בגודל של 10,000 דונם ליד קריית גת למרות התנגדות העירייה, שטענה כי התכנית תפגע בבריאות התושבים ובאיכות חייהם. העירייה נחלצה להגן על תושביה בפני בג"ץ ודרשה שהמדינה תערוך תסקיר מקיף לעניין ההשפעות הסביבתיות של הכרייה.
חרסית, חומר גלם חיוני בהליך ייצור מלט, נכרית במכרות שונים ברחבי הארץ, שפריסתם מוסדרת בתמ"א 14. ב-2009, ולאחר שהרשויות הגיעו למסקנה שאתרי הכרייה הקיימים לא מספקים די חרסית לבנייה, אושרה תמ"מ 14/4, המייעדת בניית מכרה המשתרע על פני 10,000 דונם בקריית גת.
עיריית קריית גת, שהתנגדה לתכנית מטעמים בריאותיים וסביבתיים, הגישה התנגדות לתכנית וביקשה שלא לאשרה כל עוד לא נערך תסקיר השפעה על הסביבה.
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום דחתה את ההתנגדות, משכך הגיש עו"ד יהושע ננר עתירה לבג"ץ בשם העירייה. עו"ד ננר טען, כי לא עמדה בפני הרשויות תשתית עובדתית שלמה טרם קיבלו את החלטתן לאשר את התכנית, שכן הן לא ערכו תסקיר השפעה על הסביבה, אף שהשפעת התכנית על תושבי העיר היא הרת גורל.
העירייה גם ציינה שמשרד הבריאות ביקש לעכב את הדיון בתכנית עד לעריכת התסקיר ואף טענה, כי התכנית עומדת בניגוד להוראות תמ"א 14, האוסרות על שימוש מרעיש ומזהם בטווח של 500 מטר מאתר הכרייה ודורשות לפעול למניעת מפגעים סביבתיים ונופיים.
לאחר הגשת העתירה, ניסו המשיבות – הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים, ועדת המעקב לתמ"א, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום וחברת מפעלי המלט נשר – לבחון חלופות אפשריות נוספות למיקום האתר. הן סקרו 22 אתרים פוטנציאלים, ולאחר בדיקה של משרדי ממשלה שונים, הומלץ בכל זאת לפתוח את האתר בקריית גת.
משכך, המשיכו המשיבות וטענו כי הבדיקות של הגורמים השונים העלו שהתכנית לא תפגע משמעותית בעיר ובתושביה, בין היתר נוכח מיקום האתר, שנמצא מחוץ לתחום השיפוט של העירייה ולכן אין צורך בעריכת תסקיר סביבה.
לא כל תכנית מתאר מחויבת בתסקיר
השופט יורם דנציגר קבע, שמטרתו העיקרית של התסקיר היא לתת בידי הרשויות תשתית עובדתית מהימנה ומקיפה, לביסוס החלטותיהן התכנוניות. אך עם זאת, קבע השופט, לא כל תכנית מתאר מחויבת בעריכת תסקיר.
לשיטת השופט, נראה כי השפעתה הפוטנציאלית השלילית של התכנית על הסביבה ברורה ומובנת, שכן מדובר בתכנית המייעדת שטח רחב היקף למטרות כריית מחצבים, שמעצם טיבן עלולות לגרום לשינוי פני הנוף ולמפגעי רעש וזיהום.
כך, לפי חוות הדעת שהגישה העותרת, פריקת החרסית צפויה לגרום לפליטת חלקיקים במשקל של טון בשנה. חלקיקים שבעזרת הרוחות יכולים להגיע לשכונות המגורים. מכך עולה, כי קיימת אפשרות ממשית שיישום התכנית יגרום להשפעה ניכרת על הסביבה, ואין בכוחן של ראיות המשיבים כדי להתגבר, בשלב זה, על מסקנה זו.
עם זאת ועל אף שהשופט קבע שאין ספק שבמקרה זה ההשפעות הסביבתיות דורשות תסקיר, קבע השופט שכרגע התכניות נמצאות בשלב מוקדם מדי לעריכתו. השלב המתאים ביותר הוא שלב התכנון המפורט, שעוד יבוא. לשיטת השופט, קבלת העתירה תביא לכך שהרשויות יערכו שני תסקירים בשני שלבים שונים, שיכולים להביא לתוצאות שונות לגבי אותו אתר, מה שעשוי להיחשב כלא יעיל.
משכך, נקבע כי בשלב זה, ההחלטה שלא להורות על עריכת תסקיר התקבלה כדין. לא נקבע צו להוצאות.
*עו"ד יהושע ננר עוסק בדיני מקרקעין ובמשפט מנהלי.
ב"כ העותרת: עו"ד יהושע ננר, עו"ד שרון ארצי, עו"ד אורטל אשל
ב"כ המשיבות: עו"ד תמדור עציון, עו"ד קרן נדולני, עו"ד חגי שבתאי, עו"ד יעקב שרעבי
לפסק דין בעניין עיריית קריית גת נ' הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים ואח'
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.