בית המשפט קבע שהקבלן "ישב באפס מעשה" והפר ללא סיבה מוצדקת את ההסכם. למרות זאת, מלבד עוגמת נפש לא נגרם לרוכשים נזק והם אינם זכאים לפיצוי המוסכם
שופט בית משפט השלום בבת ים, עזריה אלקלעי, דחה לאחרונה תביעה של רוכשי דירה מקבלן לפיצוי מוסכם על הפרת חוזה בגין איחור ברישום זכויותיהם בדירה. הדירה נמסרה לתובעים ב-2017 אך נרשמה על שמם רק כעבור 5 שנים. השופט התרשם שהעיכוב נגרם באשמת החברה הקבלנית ומדובר בהפרת הסכם המכר. עם זאת, נקבע כי אין יסוד לחייב אותה בפיצוי המוסכם והתובעים זכאים רק ל-20,000 שקל עבור עוגמת הנפש.
בשנת 2011 נחתם בין הרוכשים והנתבעת, ס. אלון חברה להשקעות ובנין בע"מ, הסכם לפיו מכרה החברה לתובעים דירת פנטהאוז יוקרתית בת 5 חדרים בגבעתיים תמורת 6.1 מיליון שקל.
בתביעה שהגישו ב-2020, התובעים סיפרו כי אף שטופס 4 לבניין התקבל כבר ב-2016 והם קיבלו את החזקה בדירה במרץ 2017, זכויותיהם בדירה לא נרשמו. לבסוף, הזכויות נרשמו תוך כדי ההליך בתחילת 2022.
לטענת התובעים, לפי חוק המכר רישום בית משותף אמור להתבצע עד שנה ממסירת החזקה בדירה (2018), ובהסכם המכר נקבע שרישום הזכויות יבוצע עד שנתיים ממסירת החזקה בדירה (2019).
מאחר שכך, התובעים טענו כי מדובר בהפרת חוזה שמזכה אותם בין היתר בפיצוי מוסכם בשיעור של 10% משווי הדירה, שהם 610,000 שקל.
הנתבעת טענה מנגד שלפי החוק אין לקחת בחשבון תקופה שלגביה הוכח שהעיכוב ברישום הזכויות נגרם בנסיבות שלא היו בשליטת המוכר. לדבריה, עיריית גבעתיים מנעה מתן תעודת גמר לבניין וקידום רישומו כבית משותף בשל היעדר אישור מחברת החשמל. הנתבעת טענה כי עשתה כל שביכולתה כדי להשיג את האישור, וחברת החשמל היא זו שגרמה לעיכוב.
עוד לטענתה, התובעים אינם זכאים לפיצוי המוסכם, שכן בחוזה נקבע כי פיצוי שכזה יינתן רק במקרה של ביטול ההסכם.
עוגמת נפש בלבד
השופט אלקלעי ציין כי אין ספק שהנתבעת איחרה ברישום הזכויות. בעקבות עדות של נציגת חברת החשמל נקבע שהעיכוב דווקא לא נגרם בגללה, בניגוד לטענת הנתבעת. "שוכנעתי כי הנתבעת הזניחה את הטיפול מול חברת חשמל החל משנת 2015 ועד לשנת 2018, המועד שבו פנתה לחברת החשמל בפעם הראשונה לאחר תקופה ארוכה שבה ישבה באפס מעשה", כתב.
לאור האמור נקבע כי הנתבעת הפרה את ההסכם משלא רשמה את זכויות המוכרים בזמן.
ואולם, נקבע כי למרות זאת התובעים אינם זכאים לפיצוי המוסכם, כיוון שלפי ההסכם פיצוי זה ישולם רק במקרה של ביטול ההסכם בשל הפרתו, ובמקרה זה ההסכם לא בוטל.
עוד נקבע כי התובעים גם לא הוכיחו שנגרם להם נזק כלשהו. לכן בסופו של דבר פסק להם השופט פיצוי בסך 20,000 שקל בלבד, עבור עוגמת נפש.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובעים: עו"ד גיא פרבמן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רפאל לויט
עו"ד נחום שר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין