ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבל בשבוע שעבר את בקשת הקורבן וביטל את ההליכים כבר בשלב מוקדם. השופט: לא ייתכן שמי שדקר והותיר את קורבנו מתבוסס בדמו יחסה תחת הליך פשיטת רגל.
בשנת 2005, במהלך ויכוח על חנייה, שליח שעבד במרכול דקר אדם שביקש ממנו להזיז את רכבו. הוא פצע אותו בעורק הראשי וברח מהמקום.
מספר שנים לאחר מכן, הדוקר הורשע בחבלה בכוונה מחמירה ונדון ל-4.5 שנות מאסר בפועל, ואף חויב בפיצויים בסך 50,000 שקל. לאחר מכן, הקורבן אף הגיש תביעה אזרחית, ובסופו של דבר נפסקו לזכותו פיצויים בסך 660,000 שקל בביהמ"ש העליון.
אלא שהעבריין שילם רק חלק מזערי מהפיצויים. בחודש מרץ השנה ניתן צו לכינוס נכסיו בהתאם לבקשתו להכיר בו כפושט רגל. כחמישה חודשים לאחר מכן, הגיש הנפגע – שבעל כרחו הפך לנושה – בקשה לביטול ההליך בביהמ"ש המחוזי בחיפה.
המבקש סיפר כיצד נפצע באורח אנוש ואף נותר נכה בעקבות המקרה. הוא טען בין היתר כי שני החובות – הפיצויים בהליך הפלילי והאזרחי – נוצרו בחוסר תום לב, שהרי מקורם בניסיון רצח.
מנגד, החייב העלה שתי טענות: האחת, היא שאת שאלת תום ליבו יש לבחון רק במעמד ההכרזה על פשיטת הרגל (בדיון שקבוע למרץ 2017).
השנייה, כי חלוף הזמן – 11 שנים מאז העבירה – "מרפא" את חוסר תום הלב, שעה שנוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל. בהקשר זה החייב טען כי הוא עומד בצו תשלומים שניתן לו ובמרוצת השנים שילם כ-28,000 שקל.
עוד טען החייב כי כניסתו להליך הפש"ר נובעת מתוך רצון להסדיר את חובותיו, תוך קביעת תכנית פירעון בה יוכל לעמוד.
המנהל המיוחד הגיב לבקשה וטען שאין הצדקה לבטל את ההליך כבר בשלב זה. גם לעמדתו, אין להתעמק בבחינת תום ליבו של החייב בשלב מתן צו הכינוס, המהווה רק שער להליך פשיטת הרגל.
הזמן לא מקהה
"לא כל המתדפק על דלתות הפקודה ורוצה לחסות תחת כנפיה, יזכה לכך", הבהיר השופט נאסר ג'השאן.
לפי השופט, אמנם בדרך כלל המועד שבו תיבחן שאלת תום הלב הוא במעמד ההכרזה, כשנפרסת בפני בית המשפט התמונה במלואה, אולם ישנם חריגים. השופט סבר כי במקרה הנוכחי ניתן לבחון כבר היום אם מוצדק לאפשר לחייב להמשיך בהליך או שמא מדובר בחוסר תום לב שחלוף הזמן אינו מקהה.
"המדובר בחוסר תום לב קיצוני המצדיק ביטול ההליך כבר עתה. המדובר בעבירה פלילית חמורה ברף הגבוה ביותר, בה קיים יסוד נפשי של 'כוונה מחמירה', אשר גרמה למבקש נזק בלתי הפיך וחמור, וחובותיו של החייב הם בעלי זיקה ישירה ובלעדית לאותו מעשה", קבע השופט.
לעמדתו, אי אפשר לסבול מקרה שבו החייב יתקוף את הנושה באופן חמור ויותיר אותו מתבוסס בדמו, ולימים יחסה תחת פקודת פשיטת הרגל.
לפיכך השופט ביטל את ההליך, כאמור, ואף ציין כי אין טעם להוציא כספי ציבור ומשאבים ציבוריים (זמן שיפוטי והשגחת הכונ"ר) במצב שבו "כבר עתה ברור שאין מקום לחייבים מסוגו של החייב באכסניה של הליך פשיטת הרגל".
בהתאם, נקבע כי צו כינוס הנכסים על כל המגבלות האמורות בו מבוטל, ואולם צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל בחלוף 90 ימים מהיום.
עו"ד ניר ברקון
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין