בית המשפט קבע כי מאחר שהבטון שפגע בעובד הוזרם באמצעות הכוח המכאני של משאית הבטון, מדובר בתאונת דרכים לפי החוק
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגיש פועל בניין בעקבות תאונת עבודה שאירעה לו, במסגרתה נפל מסולם לאחר שנתז בטון נכנס לעינו ונפגע קשות בידו. השופט אחסאן כנעאן קיבל את גרסת התביעה, שאף קיבלה חיזוק מעמדת משרד העבודה, לפיה התאונה אכן התרחשה. בנוסף נקבע כי מדובר ב"תאונת דרכים"
כהגדרתה בחוק מאחר שהיא נגרמה כתוצאה מהכוח המכאני של המשאית שהפעיל את משאבת הבטון.
התאונה התרחשה לפני כ-8 שנים כשהתובע עבד באתר בניה בחיפה. בשלב מסוים הוא התבקש לשחרר כבל חשמלי שנתקע בפיגום, ולצורך כך עלה על סולם. באותו זמן בוצעו מעליו עבודות ליציקת בטון וכשהתובע הביט למעלה לצורך שחרור הכבל הוא נפגע בעינו מרסיס בטון, איבד שיווי משקל ונפל מהסולם. הוא נפל על חתיכת ברזל ששיפדה את ידו וגרמה לו לנכות של 60%.
בספטמבר 2018 הוגשה התביעה לבית המשפט, במסגרתה עתר התובע בין היתר להכיר באירוע שבו נפגע כ"תאונת דרכים". התביעה הוגשה נגד מי שהפעיל את משאבת הבטון (נתבע 1), נגד החברה שביטחה את המשאבה (נתבעת 2) ונגד מעסיקו של התובע בתקופה הרלוונטית (לרבות המבטחת של המעסיק; נתבעים 3-4).
בניסיון להרחיק עצמם מהאירוע, הנתבעים 1-2 טענו שהנתבע 1 והמשאבה המבוטחת על ידי הנתבעת 2 כלל לא היו מעורבים בתאונה.
מנגד, הנתבעים 3-4 הסכימו שמדובר בתאונת דרכים והכחישו את אחריותם לפצות בגין האירוע.
המעביד הודה בתאונה
ראשית קבע השופט כנעאן כי התאונה הוכחה מבחינה עובדתית. הוא ציין שהאמין לעדות התובע שהייתה עקבית ונטולת סתירות. לעומתו, הנתבעים 1-2 הסתמכו על גרסת המעסיק במשטרה לפיה התובע החליק. השופט הבהיר שמדובר בעדות שמועה וחסרת משקל ראייתי, שכן המעסיק רק שמע זאת מעובדים.
בהקשר לכך ציין השופט כי הוא מעדיף את הדברים שאמר המעסיק למפקח מטעם משרד העבודה יממה לאחר האירוע. גרסה זו תומכת בגרסת התובע לפיה נפגע מרסיס בטון והיא יותר אמינה מאחר שהיא מנוגדת לאינטרסים של המעסיק ומסבכת אותו מבחינה משפטית.
בשלב הבא ניגש השופט לבחון האם האירוע מהווה תאונת דרכים. הוא ציין כי אין מחלוקת שכדי להזרים את הבטון למקום היציקה יש צורך בכוח המכאני של המשאית. השאלה העולה במקרה זה היא האם חל קשר סיבתי משפטי - כלומר, האם התאונה נגרמה בשל הסיכון שיצר הכוח המכאני.
השופט השיב על שאלה זו בחיוב. הוא קבע שהזרמת הבטון היתה גורם ממשי בנפילת התובע שכן עקב פגיעת הבטון שהוזרם בעינו הוא איבד שיווי משקל ונפל. "ניתן לומר כי הסיכון שיצר הכוח המכאני הוא שגרם לאירוע התאונה", כתב.
לפיכך קבע השופט שמדובר בתאונת דרכים. המשמעות היא כי חוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים – המעניק פיצוי מהיר ויעיל למי שנפגע בתאונת דרכים – חל במקרה זה, והנתבעים 1-2 הם אלה שצריכים לשאת בנזקי התובע.
הנתבעת חויבה לשלם הוצאות בסך 15,000 לכל אחד מהצדדים.
- ב"כ התובע: עו"ד עאמר גאנם
- ב"כ הנתבעים 1-2: עו"ד יניב לוי
- ב"כ הנתבעים 3-4: עו"ד דודי בכר
עו"ד גיא שמש
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין