כ-200 אלף שקלים נפסקו לצעירה ששברה את הקרסול כשנתקלה באבנים שגידרו משחקייה. בית המשפט קבע כי בעל המקום לא דאג לתאורה מתאימה או לשלט אזהרה
בית משפט השלום בחיפה חייב את בעליו של חוף מגדלא רסטל שבכנרת וחברת הביטוח "הכשרת היישוב" לשלם 201,600 שקלים לצעירה בת 23 שלפני 4 שנים וחצי שברה את הקרסול לאחר שמעדה על אבנים שגידרו משחקייה בחוף. השופטת נסרין עדוי-ח'דר דחתה את הטענה שהמקום היה מואר ועמד בתקני הבטיחות שלא גובתה בשום ראיה. נהפוך הוא, היא התרשמה שתאורה עמומה הפכה את האבנים למכשול בלתי סביר ושהבעלים לא עשה דבר כדי למנוע את הסיכון.
באפריל 2016 הגיעה הצעירה לבלות לילה בחוף המוסדר עם בני משפחה וחברים. בסביבות השעה 23:00 היא יצאה להליכה עם חברותיה ובדרך חזרה, כשחצו את המשחקייה, היא נתקלה באחת מהאבנים שתחמו אותה ושברה את עצם הפטישון בקרסול.
בתביעה שהגישה נגד בעל החוף וחברת הביטוח "הכשרה" כשנה לאחר התאונה, טענה הצעירה כי לא שמה לב לאבנים כיוון שלא הייתה תאורה מספיקה. עוד היא טענה כי לפי התקן משחקיה צריכה להיות במפלס ישר עם גישה חופשית ונוחה ואילו האבנים היוו מכשול של ממש.
חברת הביטוח והבעלים טענו לעומת זאת שהמקום מואר על ידי גנרטור ומנורות ועומד בכל תקני הבטיחות הנדרשים. והתובעת לא הוכיחה אחרת.
חברת הביטוח ציינה כי חודשיים לפני התאונה נערכה במקום ביקורת בטיחות תוך שהדגישה כי לא הייתה מסכימה לבטח את החוף אם לא היה עומד בתקנים. עוד נטען כי התובעת לא זימנה לעדות את חברותיה וכי היו סתירות בין הגרסה שלה לבין גרסת אמה.
הציגה ראיות מספקות
השופטת נסרין עדוי-ח'דר קבעה כי בניגוד לטענת הנתבעים אי-הדיוקים השוליים בין עדויות התובעת ואמה לא הפחיתו מאמינותה. אמנם, היא לא זימנה את חברותיה לעדות אבל היא הציגה ראיות מספקות כדי להוכיח שהתאונה אירעה כפי שתיארה, כולל תמונות ומסמכים רפואיים.
השופטת הוסיפה כי הנתבעים לא התמודדו עם גרסת התובעת והסתפקו בהכחשה כללי. כך למשל, טענות התובעת ואמה כי אדם בשם אבו עלי שעבד בחוף ניגש למשפחה אחרי האירוע ואף הציע לשלם להם פיצוי, לא זכתה להתייחסות עניינית ואותו עובד לא הובא לעדות.
עוד ציינה השופטת כי הנתבעים אף לא הציגו את דו"ח הבטיחות שנערך לטענתם חודשיים לפני התאונה. לעומת זאת, מהפוליסה עלה כי הבדיקה נערכה שנתיים קודם לכן. עוד נקבע כי הנתבעים לא הוכיחו את תנאי התאורה במקום אף שיכלו לעשות זאת בקלות.
השופטת הבהירה כי התמונות שהציגה התובעת מעידות על אבנים בולטות ולא אחידות שיצרו מכשול בלתי סביר, בפרט בשעות חשכה ובתנאי תאורה עמומים. סיכון זה אפשר היה למנוע בקלות ובעלות נמוכה באמצעות שלט אזהרה, תאורה חזקה או צביעת האבנים בצבע מחזיר אור.
לפיכך השופטת קבעה כי הנתבעים התרשלו וכי הנזק של התובעת נגרם בשל הפרת חובות הזהירות כלפיה. בתוך כך היא הבהירה כי התובעת לא יכלה להבחין באבנים בחשכה ולכן אין הצדקה להטיל עליה אשם תורם.
לאחר בדיקת נזקי התובעת, שנותרה עם מגבלה בקרסול, נפסקו לה פיצויים של 155,600 שקלים על הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל ועזרה. בנוסף ישולמו לה 46,000 שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
- ב"כ התובעת: עו"ד חאזם חלאילה
- ב"כ הנתבעים: דיאנה חלבי, עו"ד נזיקין
עו"ד רועי ברמן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין