התובע נפצע לפני שבע שנים, לאחר שנתקל בבסיס של שמשייה שהציב בית קפה שפעל ללא רישיון עסק בקריית ים. בעל בית הקפה לקח על עצמו אחריות, אבל ביהמ"ש חייב גם את העירייה בפיצוי, משום שלא דאגה לסגור את העסק ולא מנעה את הצבת השמשיות במרחב הציבורי.
התובע, כיום בן 67, נפצע לפני כשבע שנים כשפסע ברחובות קרית ים בעודו מחזיק בקבוק וודקה. הוא נתקל בבסיס ברזל של שמשיה שהוצבה על-ידי בית קפה במקום, נפל ונחתך מבקבוק הזכוכית.
גם אתה נפלת במרחב הציבורי?
עורך דין נזיקין
בשנת 2013 הוא הגיש לבית משפט השלום בחיפה תביעה לפיצוי על נזקיו (כאב וסבל, הוצאות רפואיות וכו') נגד הבעלים של בית הקפה וכן נגד עיריית קרית ים וחברת הביטוח שלה "איילון".
התובע טען כי בסיס הברזל של השמשייה הוצב על המדרכה ציבורית באופן שסיכן את הציבור, וכי העירייה התרשלה בכך שאפשרה לבית הקפה לפעול ללא רישיון במשך שנתיים ולהשתלט על שטחים ציבוריים, למרות שמוקם "מתחת לאפה" – ברחבה שלפני בניין העירייה.
בשלב מסוים הודיע הבעלים של בית הקפה שהוא מוכן להשתתף בפיצוי התובע, כך שנותרו שתי שאלות להכרעה: מהם הנזקים שנגרמו לתובע והאם העירייה צריכה להשתתף בפיצוי.
אלא שהעירייה סירבה לקחת כל אחריות לתאונה. מבחינתה, התובע הוא אלכוהוליסט שנפל כי היה שיכור, ולכן אין לו על מי להתלונן אלא על עצמו.
התובע אישר כי הוא שותה מדי פעם, אך הכחיש את טענת האלכוהוליזם.
בעל בית הקפה, שהעיד בתיק, הודה שבזמן התאונה העסק פעל ללא רישיון והצהיר כי פקחי העירייה אף פעם לא ביקשו ממנו לפנות את השולחנות או את בסיסי השמשיות.
עדותו של נציג העירייה חיזקה את דבריו, שכן התברר שמלבד שליחת שני מכתבים בהם נדרש להסדיר רישיון עסק, לא ננקטה נגד בית הקפה כל פעולה אקטיבית.
מחדל רציני
השופטת רויטל באום הבהירה כי עם כל הכבוד לעירייה, לא מתקבל על הדעת שרשות מקומית, שאחראית לבטחון התושבים והמבקרים בתחומיה, תאפשר מצב בו עסק מתנהל במשך שנתיים תמימות ללא רישיון.
"התנהלות מעין זו משדרת לתושבים כי אין דין ואין דיין בעיר זו, כי איש הטוב בעיניו יעשה, וניתן להפעיל עסקים בתחומה של העיריה, אף ברחבת העירייה עצמה, ללא רישיון, ניתן להציב על המדרכה הציבורית מכשולי ברזל ולהעמיד את הציבור בפני סכנה", כתבה השופטת באום.
בשל מחדליה הנמשכים של העירייה, השופטת קבעה כי יש לה אחריות רבה לתאונה. לדברי השופטת, לו העירייה הייתה אוכפת את חוקיה ומונעת קיבוע ברזלים נמוכים למדרכה ציבורית, התאונה יכולה הייתה להימנע.
את נזקי התובע, שטענתו לגבי הפסדי שכר נדחתה עקב אי דיווח לרשויות המס, העמידה השופטת על סך של 30,000 שקל עבור כאב וסבל והוצאות רפואיות.
ואולם, מכיוון שהתובע הכיר את המקום, השופטת ייחסה לתובע אחריות בשיעור 10% מנזקיו. ביתר יחלקו העירייה (40%) ובעל בית הקפה (50%), שכאמור הודה באחריותו. התוצאה היא כי העירייה וחברת הביטוח חויבו לשלם לתובע 12,000 שקל בתוספת 9,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין איל קומפורט מייצג בתביעות נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין