בית המשפט אישר את החלטת ועדת הערר לסרב לבקשת היזמית לחיזוק המבנה. בסמוך לבניין שלגביו הוגשה הבקשה יש שני מגרשים כלואים שאין אליהם גישה. ביהמ"ש התרשם שיש צורך בפתרון כולל
השופטת רחל ברקאי דחתה לאחרונה עתירה שהגישה יזמית שתכננה פרויקט חיזוק ברמת גן ולא קיבלה היתר. הוועדה המקומית סירבה לתת היתר לפרויקט וקבעה כי יש צורך בתכנון משותף של כלל החלקות במתחם, שיאפשר גישה למגרשים הכלואים שמאחורי הבניין. ערר שהגישה היזמית נדחה והשופטת לא מצאה בסיס להתערבות בהחלטה.
העותרת בית התמ"א 38 (מוסינזון 4) הגישה בקשה להיתר, מכוח תמ"א 38, לחיזוק בניין ברמת גן. בסמוך לבניין גובלים שני מגרשים כלואים אשר אין אליהם גישה מאף רחוב.
ב-2017 הוועדה המקומית אישרה את הבקשה אך דרשה לשמור על זיקת הנאה בחלק הדרומי של המגרש לטובת הבניין שמאחור, לצורך גישה לחניה.
היזמית הגישה ערר על ההחלטה וב-2018 בוטלה החלטת הוועדה המקומית והדיון הוחזר אליה על מנת שתקבל החלטה כשכל המידע בפניה.
הוועדה המקומית דנה בבקשה בשנית ואז החליטה לקבל את המלצת מהנדסת העיר ואדריכל העיר ולסרב לבקשת היזמית. זאת, בין היתר מאחר שהבקשה מסכלת בוודאות את האפשרות של המגרשים האחוריים להתחדש. עוד נכתב בהחלטה כי הבקשה לא נותנת פתרון ראוי למעבר למגרשים אלה.
היזמית הגישה ערר נוסף אך ועדת הערר דחתה אותו לאחר שערכה סיור במקום. בהחלטה נכתב כי דרישת הוועדה המקומית לתכנון משותף של כלל החלקות במתחם באופן שיאפשר גישה למגרשים הכלואים היא ראויה.
בנסיבות אלה הוגשה העתירה בה טענה היזמית כי החלטת ועדת הערר לא סבירה שכן לדבריה ניתן לתת מענה תכנוני לסוגיה התחבורתית והגישה למבנים הכלואים תוך שימוש בשטחים הציבוריים הפתוחים שבסמוך לבניינים.
סוגיה תכנונית מובהקת
השופטת הבכירה רחל ברקאי מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את העתירה.
היא הבהירה כי סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים, הנדרש לעתירות כנגד החלטות ועדת הערר, מצומצמת ומוגבלת אך לבחינת ההחלטה בראי המשפט המנהלי, מבלי לבדוק את השיקולים התכנוניים. "בית המשפט לא ימיר את שיקול דעתה של ועדת הערר בשיקול דעתו", כתבה.
השופטת הבהירה כי מדובר בסוגיה תכנונית מובהקת לה נתנו הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ולאחריה ועדת הערר את הדעת. היא הוסיפה כי אמנם נעשה ניסיון של הצדדים למצוא פתרון אך ועדת הערר והוועדה המקומית לא השלימו עם הצעת היזמית להשתמש בשטחים פתוחים העוטפים את הבניינים הכלואים.
היא ציינה בנוסף כי הוועדות פעלו באופן נכון וראוי כשבחנו גם את סביבתו של המגרש ולא רק את התכנית לבניין הספציפי. מעבר לעובדה שהבקשה להיתר מסכלת את אפשרות הבניינים הכלואים לקדם בקשות שלהם מכוח תמ"א 38, הפרויקט בעייתי גם מהבחינה שהמגרש יושב על דרך צרה והתכנון המוצע מציע קו אפס לבניית ממ"דים מצפון לדרום, מצב שאינו אידיאלי.
עוד נכתב בפסק הדין כי אין לדרוס ערך תכנוני, כמו גם זכויות בעלי הדירות במבנים הכלואים, בשם הדבקות בחשיבות חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה.
השופטת המליצה לעותרת לקדם פתרונות חלופיים וחייבה אותה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- ב"כ העותרת: עו"ד מורן גור ממשרד רייסמן – גור ושות'
- ב"כ ועדת הערר: עו"ד יסכה פישר – יוסף פמת"א אזרחי
- ב"כ הוועדה המקומית: עו"ד אירה יעקב – סולוביציק
עו"ד שרון בוסקילה
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין