הילד נולד ב-2003 כתוצאה ממערכת יחסים מחוץ לנישואין. לפני כ-3 שנים הגבר ביקש לשלול את אבהותו וטען כי בתקופה הרלוונטית האישה ניהלה יחסים גם עם גברים אחרים.
בספטמבר 2003 נולד ילד כתוצאה ממערכת יחסים שניהלו בני זוג מחוץ לנישואין. לאחד הלידה נרשם האיש כאביו.
לייעוץ בתחום:
עורך דין משפחה
ב-2012 הגיש האב תביעה לבית המשפט למשפחה בנצרת וביקש לערוך בדיקת רקמות. הוא טען כי קיים ספק גדול בלבו אם הילד הוא אכן בנו.
לטענתו, מערכת היחסים בינו לבין הנתבעת הייתה מזדמנת וקצרה. לדבריו, הם הכירו כשעבר כנהג משאית ועצר להתרעננות במרכולית בה עבדה הנתבעת. הקשר ביניהם לא היה רציני ובאותה עת הוא התגורר עם אשתו וילדיו.
לדבריו, מספר שבועות לאחר תחילת הקשר, ובעוד הנתבעת מנהלת קשרים גם עם גברים נוספים, היא נכנסה להיריון. הוא הסביר כי לאחר הלידה רשם את הילד על שמו מאחר שהנתבעת איימה עליו שאם לא יעשה כן היא תחשוף בפני משפחתו את הרומן.
התובע הוסיף כי הוא פגש את הילד פעמים ספורות והילד לא מכיר אותו כאביו. בנסיבות אלה, בדיקת הרקמות לא תשפיע עליו ולא תגרום לו נזק.
הנתבעת ביקשה להימנע מביצוע הבדיקה. לדבריה, היא הכירה את התובע עוד ב-1996 כשעבדה בקיוסק. הוא הציג את עצמו כרווק והיא גילתה שהוא נשוי עם ילדים רק לאחר הלידה במסגרת תביעה למזונות ומשמורת שהגישה נגדו.
לדבריה, הקשר ביניהם היה ארוך והתנהל לסירוגין עד שנת 2008. היא הכחישה שקיימה במקביל קשרים עם גברים זרים. לדבריה, ההיריון שכתוצאה ממנו נולד הילד היה מתוכנן ובהסכמת התובע.
היא הוסיפה כי התובע הכיר בקטין כבנו והיה עמו בקשר עד שהילד הגיע לגיל 11.5. לדבריה, בנה מכיר את התובע כאביו ובצוע בדיקה גנטית עלולה לערער את עולם המציאות שלו ולגרום לו לחוסר ודאות ולסבל נפשי מתמשך.
שיקולים זרים
השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה לא השתכנעה מגרסת התובע. לדבריה, הוא לא הביא ראיה כלשהי לכך שהנתבעת קיימה יחסים עם גברים זרים בשנים הרלוונטיות וטען בהקשר זה טענה סתמית כי היא הייתה "מדברת בטלפונים".
בנוסף, הוכח שהתובע היה בקשר עם הילד, לפחות בשנים הראשונות, גם אם הקשר היה שטחי. עובדה זו בצירוף הסכמתו של התובע לרשום אותו כבנו במרשם האוכלוסין, מחלישים את גרסתו, כתבה השופטת.
יתר על כן, הוסיפה השופטת, טענת התובע כי הוא לא האב לא הועלתה בהליכים המשפטיים הקודמים בין הצדדים (המזונות והמשמורת). השופטת הוסיפה כי העובדה שהתביעה הוגשה רק לאחר שהנתבעת פתחה תיק בהוצאה לפועל לגביית המזונות מרמזת על שיקולים זרים וטקטיים.
השופטת כתבה עוד כי חוות הדעת המקצועיות של העובדות הסוציאליות אינן מותירות מקום לספק כי ביצוע הבדיקה יפגע עד מאוד בקטין. מהדו"חות עלה כי מדובר בילד סגור וביישן המתמודד עם קשיים רבים והעלאת ספק בעניין האבהות תערער את מצבו הרגשי-נפשי.
לדבריה, גם אם בבדיקה יתברר שהתובע הוא אביו של הילד לא יהיה בכך תועלת לקטין שכן התרשמה כי לא יהיה בכך כדי לגרום לתובע לחדש את הקשר עם בנו.
בנסיבות אלה השופטת דחתה את התביעה וחייבה את התובע בהוצאות של 5,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מאיה מרדכי כהן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד וייס גלר חן, עו"ד ר. הס בכר
* עורכת דין קרן פרץ בן חיים עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין