כשהתותחים רועמים, גם הפרקליטות הצבאית ובתי הדין הצבאיים עוברים לדום. הגופים המשפטיים, שפועלים לפי חוק ומדיניות סדורה, מתגמשים לא אחת ומשנים את הכללים. להתנהלות זו יש השלכות – חלקן מיידיות וחלקן יצופו רק בשוך הקרבות.
בתי הדין הצבאיים ומערכת המשפט הצבאית ידועים בנוקשותם בימים כתיקונם - מעצרים רבים, עונשי מאסר ממושכים, רישום פלילי. מדי שנה בתי כלא ובתי דין צבאיים פעילים מאד ומעמידים לדין אלפי חיילים. אלא שמלחמה מביאה לשינוי במדיניות הרגילה וזו מותאמת למצב החריג במגוון חזיתות. לעיתים, מדובר בשינויים שנועדו להקל עם החיילים. במקרים אחרים, מדובר בהחמרה משמעותית שמטרתה הרתעה והגנה על פעילותו התקינה של צה"ל. בנוסף, נתקלת המערכת המשפטית גם במצבים חריגים ונדירים, שאינם מתקיימים ברגיל, ודורשים התייחסות משפטית מיוחדת.
התייחסות לעבירת העריקות, העבירה הנפוצה ביותר בבתי הדין הצבאיים, מלמדת אותנו על הדרך בה מתמודדת מערכת המשפט הצבאי עם הסיטואציה החריגה: לוחם כיפת ברזל, אז מערכת בחיתוליה, ששהה במאסר לאחר שערק מיחידתו במהלך מבצע "עמוד ענן" בשל קשיים משפחתיים, ביקש להשתחרר מהמאסר ולשוב מוקדם ככל הניתן ליחידה.
אף שעניינו חייב בנסיבות רגילות החמרה ממשית, נהגו בעניינו לפנים משורת הדין, תקופת העונש שהוטלה עליו קוצרה משמעותית והלוחם סיים את המבצע בשורות יחידתו.
גם בעניינם של עריקים ממילואים התמונה דומה. כך, שורת החסד היא שהביאה לקבלת בקשתו של עריק, שבמשך שנים לא התייצב לשירות מילואים, וביקש להצטרף לחבריו במבצע "צוק איתן". אלא שפקודות הצבא אינן מאפשרות לגייס מי שקיימת לגביו "עריקות פתוחה".
הבחור הגיע למשרדי והגשתי בשמו בקשה לפרקליטות הצבאית להימנע מנקיטת צעדים משפטיים כנגד הבחור על אי-התייצבותו בעבר, ולקבל את בקשתו לשרת במבצע "צוק איתן". אף שבנסיבות רגילות עריקות כזו מביאה להעמדה לדין ולמעצר, הפרקליטות אישרה את הבקשה לפנים משורת הדין.
עריק מ"צו 8"? סיפור שונה
מנגד, במקרים אחרים הלחימה מביאה להחמרה במדיניות הנוהגת. אם בנסיבות רגילות, רק עריקות משירות מילואים לתקופה העולה על שנה תביא להעמדה לדין (בכפוף לשיקול דעתה של הפרקליטות הצבאית), הרי שעריקות מ"צו 8" תציב את החייל בפני העמדה לדין גם על תקופה קצרה הרבה יותר.
לצד כל אלה מולידה הלחימה גם עבירות ייחודיות ונדירות כאמור. ביזה, הפעלת כוח, הפרת נהלי פתיחה באש, מתרחשים, לרוב, רק בשעות לחימה. כך לדוגמא, האירועים בעקבות משט המרמרה, הביאו ליחס מחמיר ביותר כלפי החיילים שביצעו עבירות ביזה.
מטבע הדברים, לחימה בהיקף רב מולידה אירועים רבים המעלים שאלות של חוקיות גם בפן הפלילי, ולא רק בהיבט הבינלאומי. אירוע שנוי במחלוקת שכזה הוא פתיחה באש בניגוד להוראות. כך למשל, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", נחקרו קצינים רבים שהיו אמונים על הפעלת הכוח. אחד החיילים אף הורשע בעבירה של גרם מוות ברשלנות בשל ביצוע ירי בלתי מאושר שהביא למותו של פלסטיני.
מקרים כאלה, שמתרחשים בשעת לחימה, נבחנים בהתאם לאילוצי השעה ולכן, רק מיעוט קטן מהאירועים הנחקרים מבשילים לכתב אישום. זכור עניינו של אל"ם אילן מלכא, מח"ט "גבעתי" ב"עופרת יצוקה", שנחקר בחשד להרג אזרחים פלסטינים, אך נוקה כליל מהחשדות נגדו בתום החקירה.
גם "צוק איתן" כבר סיפק, לצערנו, מספר מקרים חריגים: מה יעלה בגורלם המשפטי של שני הקצינים ששימשו כרופאים והחליטו לנטוש את תפקידם לפני הכניסה הקרקעית? בכתב האישום שהוגש נגדם בגין עבירה של השתמטות מפעולה קרבית, נטען שהם עשו כן ממניעים אידיאולוגיים. כיצד יתייחס בית הדין הצבאי לטענת ההגנה הזו? האם ינהג בהם בחומרה כיוון ש'נטשו את המערכה' או שיקל עמם בהתחשב בנסיבות ובמצב?
במקרה אחר, נגד שנחשד בעבירות סמים, שמחייבות ברגיל מעצר, שוחרר כי סיועו נדרש בשדה הקרב. המקרה בכלל לא הגיע לפתחו של בית הדין הצבאי.
נדידה בשעת מלחמה
אפילו בהיבט הלוגיסטי שינתה הלחימה במבצע "צוק איתן" את מהלך העניינים המשפטי הרגיל. עיקר פעילותו של בית הדין הצבאי ביפו, שמרכז את מרבית הדיונים המשפטיים-צבאיים בין כתליו, עברה לבית הדין הצבאי התורן בצריפין.
כמו בפן הפיזי, גם בפן השיפוטי: הפרקליטות הצבאית ובית הדין הצבאי, הנוהגים בהתאם לחוק, לפקודות ולמדיניות סדורה, משנים את פעולתם הרגילה כשעשן הקרבות עולה. לשבט או לחסד? כפי שראינו, זה תלוי במקרה הנדון.
*עו"ד יובל קגן הוא רס"ן (במיל'), עורך דין העוסק בדיני צבא ובעל משרד קגן ושות', סגן יו"ר ועדת צבא ובטחון של לשכת עורכי הדין מחוז ת"א ומרכז המייצג חיילים ומשרתי קבע בבתי הדין הצבאיים.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין