בית המשפט קבע שבגלל השיפור במצבה הכלכלי של האם ולנוכח מעבר הצדדים להסדר הורות משותפת, יש להפחית את המזונות שמשלם האב עבור בנותיהם מ-3,200 שקל ל-800 שקל בלבד
בית המשפט לענייני משפחה בטבריה קיבל לאחרונה תביעה להפחתת מזונות שהגיש אב לשתי בנות. לטענת האב מאז חתימתו על הסכם המזונות גדלו זמני השהות עם בנותיו, ובנוסף מצבה הכלכלי של גרושתו השתפר בעוד מצבו הכלכלי הורע. השופטת ורד ריקנטי-רוסהר קיבלה את התביעה בשל שני הנימוקים הראשונים, וקבעה שהמזונות החדשים יעמדו על רבע מהסכום בלבד.
הצדדים הם בני זוג לשעבר והורים לשתי קטינות, כיום בנות 9 ו-10. במרץ 2017 הם חתמו על הסכם גירושים שקבע בין היתר שהתובע ישלם לנתבעת מדי חודש 3,200 שקל מזונות ומדור עבור הבנות. עוד נקבע שהבנות ישהו אצל האב פעם בשבוע ללא לינה, וכן בכל שבת שניה עם לינה.
אלא שכמעט חמש שנים לאחר מכן, על רקע המלצות גורמי המקצוע, הגיעו הצדדים להסכם בדבר הורות משותפת על הבנות – מהלך שכלל הרחבה דרמטית של זמני השהות אצל האב. על רקע זה הוגשה התביעה לבית המשפט במרץ אשתקד.
לטענת האב, הרחבת זמני השהות בד בבד עם נשיאתו בדמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושים, הביאו אותו לקריסה כלכלית. לטענתו מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחדש בגובה המזונות.
עוד סיפר התובע כי הוא פוטר לאחרונה מעבודתו ומתקיים מקצבת אבטלה. לעומתו, טען, גרושתו עושה חיל בעבודתה ומרוויחה יותר מבעבר. לדבריו גם שיקולים אלה מטים את הכף לטובת קבלת תביעתו.
מנגד טענה האם שלא מדובר בשינויים מהותיים או בלתי צפויים. הסכם הגירושין נחתם במטרה לסיים את המחלוקות בין הצדדים בראיה צופה פני עתיד, ואין להתערב בו.
חלוקה די שווה בנטל
השופטת ריקנטי-רוסהר קבעה שהסדר ההורות המשותפת הטיל על האב נטל שבגינו יש להתחשב בו ולצמצם את סכום המזונות החודשי שהוא משלם. היא הסבירה שבעקבות ההסדר, זמני השהות של הבנות אצל האב גדלו מ-18% ל-43%, ובהתאם לכך זמני השהות אצל הנתבעת פחתו מ-82% ל-57%.
"מדובר בשינוי שלא היה צפוי במועד חתימת הסכם הגירושין, הסכם הגירושין לא התייחס אליו ולא צפה אותו – והוא מצדיק התערבות בגובה המזונות הפסוקים", כתבה השופטת.
לדברי השופטת גם השיפור בהכנסותיה של האם מאז הסכם הגירושים מצדיק פתיחה מחדש של הדיון על גובה המזונות. היא ציינה כי בעוד שהנתבעת הרוויחה מעבודתה במועד אישור ההסכם 7,500 שקל בחודש, כיום שכרה עומד על כ-10,500 שקל – תוספת של כ-3,000 שקל.
עם זאת, ביחס למצבו הכלכלי של האב ציינה השופטת שלא מדובר בפגיעה בכושר ההשתכרות אלא רק בירידה זמנית בהכנסות עד למציאת עבודה חדשה, כך שנתון זה כשלעצמו לא מהווה הצדקה להפחתת מזונות.
בסופו של יום השופטת קבעה כי המזונות שמשלם התובע עבור שתי בנותיו, אשר הועמדו בהסכם הגירושים על 3,200 שקל בחודש, יופחתו לכדי 800 שקל בחודש בלבד. השופטת הבהירה שמדובר בסכום הכולל את רכיב המדור, שכן הצדדים חולקים זמני שהות כמעט שווים והוצאות הדיור שלהם דומות.
השופטת קבעה שהפחתת המזונות תיכנס לתוקף רטרואקטיבית החל מחודש יוני.
עו"ד שני פינקלשטיין - מרום
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין