אזרחים שדיווחו על גניבת רכביהם השאירו אותם אצל המשטרה לבדיקה - ואז גילו שהרכבים נגנבו בשנית וניזוקו. בית המשפט קבע שהמשטרה התרשלה.
בוקר אחד ב-2010 גילה אזרח, תושב המרכז, שרכבו נעלם. הוא יצא לסריקות באזור מגוריו ומצא את רכבו והרכב של השכן עם סימני פריצה. אחרי שהמשטרה הוזעקה למקום וביצעה את בדיקותיה היא השאירה את הרכבים ללא השגחה, והם נגנבו בשנית. לאחרונה זכו בעלי הרכבים בתביעה נגדה. השופטת אשרית רוטקופף מבית משפט השלום בפתח תקווה מתחה ביקורת על התנהלות המשטרה וחייבה אותה בפיצויים של יותר מ-89 אלף שקל.
התביעה הוגשה בגין נזקי "טוטאל לוס" לשני רכבים שנגנבו לפני כ-7 שנים, לטענת בעליהם, עקב רשלנות המשטרה.
התובעים סיפרו כי לאחר שדיווחו למשטרה על פריצות ברכביהם הגיעו שוטר וחבלן משטרתי לבצע בהם בדיקות. כשסיימו הם דרשו מהשוטר להחזיר להם את הרכבים אך נענו בסירוב. השוטר אמר להם שהשחרור יבוצע רק לאחר בדיקת מז"פ וביקש מהם לעזוב את המקום תוך שהבטיח ליצור קשר כשיסיימו.
חלפו מספר שעות ואף אחד לא פנה לתובעים. אחד מהם, שחזר לזירה לבדוק מה קורה, הבחין שהיא ריקה לגמרי. בבירור שערך עם המשטרה הוא גילה שהרכבים לא בחזקתה, וכעבור שעות ספורות הם אותרו נטושים באזור אריאל, הרוסים ללא אפשרות לתקנם.
בעלי הרכב הראשון דרשו פיצוי של 147,067 שקל על נזקי הרכב ועל גניבת כלי עבודה יקרים שהיו בו, ואילו בעל הרכב השני דרש פיצוי בסך 8,064 שקל בגין הרס רכבו.
המשטרה תיארה סיפור אחר וטענה כי לאחר בדיקת החבלן, השוטר הורה לבעלי הרכב להמתין עד לבוא טכנאי המז"פ ורק לאחר מכן עזב את המקום.
מכל מקום, נטען כי כלל אין בינה לבין התובעים יריבות, שהרי את הנזקים גרמו הגנבים והתובעים הם אלו שהפקירו את הרכבים. המשטרה הוסיפה כי אם תוטל עליה אחריות הדבר ירתיע בעתיד שוטרים מלבצע את תפקידם.
התנהלות רשלנית
מבין העדויות שנשמעו בתיק השופטת רוטקופף העדיפה את אלה של התובעים, שלדבריה תיארו את השתלשלות העניינים כפי שהתרחשה. מנגד השופטת התקשתה לתת אמון בגרסת השוטר שטיפל באירוע, בין היתר עקב שינויים בין הפרטים שמילא בדו"ח הפעולה הראשון לבין הפרטים שהופיעו בדוחות מאוחרים יותר וסתירות נוספות שהתגלו בעדותו בבית המשפט.
מכאן, שהשופטת קבעה כי המשטרה הייתה אחראית על הרכבים והותירה אותם ללא השגחה. בהקשר זה נקבע כי עזיבת הרכבים בידיעה שבעליהם לא במקום נחשבת להפרה של חובת הזהירות המוטלת על המשטרה כלפי הציבור.
במענה לטענות המשטרה השופטת קבעה כי אין מחלוקת שגניבת הרכבים היא הסיבה המרכזית לנזקי הרכבים. אולם היה על המשטרה לצפות שהותרת רכבים ללא השגחה עלולה להוביל לכך שגורם עברייני ינצל את ה"מומנט" לגניבה.
לפיכך השופטת קבעה כי המשטרה התרשלה בהתנהלותה במקרה הנוכחי והטילה עליה את האחריות הנזיקית למצב הרכבים.
לגבי אומדן הנזקים, השופטת אישרה את הסכמת הצדדים לגבי גובהם, ובהתאם לה קבעה כי בעלי הרכב הראשון – שנגנב ממנו גם ציוד – יקבלו פיצוי בסך 65,500 שקל, ואילו חברם זכה ב-8,816 שקל.
המשטרה חויבה גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 15,000 שקל.
עו"ד שמואל אלדן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין