בית המשפט לתעבורה בתל-אביב זיכה את חברת הליסינג "יורודרייב" משתי עבירות מהירות. החברה הצליחה להוכיח – בראיות נסיבתיות בלבד – כי במועד ביצוע העבירות הרכב הושכר בליסינג ולא היה בחזקתה.
חברת הליסינג "יורודרייב" עמדה במרכזם של שני כתבי אישום שהוגשו נגדה על שתי עבירות מהירות שבוצעו בספטמבר ובנובמבר 2014 על-ידי אחד הרכבים שלה. אף שהציגה ראיות נסיבתיות בלבד, החליט השופט רועי פרי לזכות אותה משני כתבי האישום.
נקלעתם לתאונת דרכים?
פנו לעורך דין תעבורה
בכתבי האישום יוחסו לחברה שתי עבירות מהירות שבוצעו בדרך נמיר בתל-אביב. מצלמות קלטו את רכב היונדאי ששייך לנאשמת במהירויות של 95 ו-97 קמ"ש בדרך עירונית שהמהירות המרבית בה היא 60 קמ"ש.
טענת ההגנה של החברה הייתה כי באותה עת הרכב הושכר בליסינג תפעולי לסוכן מכירות שעבד בחברה ששכרה ממנה רכבים. משכך, היא טענה כי על התביעה להסב את הדוחות על שמו.
כדי לאשש את טענותיה היא הגישה, בין היתר, טפסים המעידים על כך שהרכב נמסר לאותו עובד באוגוסט 2014. עם זאת, היא לא הצליחה למצוא מסמכים שמראים מתי הרכב חזר אליה – כדי להוכיח שהיה זה אחרי ביצוע העבירות.
סוכן המכירות הוזמן גם הוא להעיד ובתחילה הכחיש כל קשר לרכב. אלא שאז עומת עם ראייה שהציגה הנאשמת – בהסכמת התביעה: מכתב שנשלח לעיריית תל-אביב לשם קבלת תו חנייה לרכב המדובר בין מרץ 2014-2015 שנושא את פרטיו ואת חתימתו. בשלב הזה העובד התרכך מעט וטען שהרכב היה חלק מהרכבים ששכרה המעסיקה, אך לא רק הוא השתמש בו, ושתווי החניה התבקשו בשבילה, כדי שלא תקבל דוחות כשהיא חונה בתל-אביב.
קשר עצמו לרכב
השופט רועי פרי ציין את הקושי הטמון בהפרכת נקודת המוצא של פקודת התעבורה, שליפה בעל הרכב נחשב לנהג הרכב והוא ייחשב ל"עבריין" במידה שמתרחשות עבירות תעבורה.
השופט הסביר כי אפשר להסב את העבירה על שם הנהג בפועל רק אם הוכח מיהו או שלקח את הרכב שלא בהסכמה, וכי לא פשוט להוכיח זאת כלל וכלל גם כשמדובר ברכב של חברת ליסינג.
ואולם, אחרי שהשופט האזין לעדויות השונות ובחן את מכלול הראיות הוא הגיע למסקנה שהנאשמת עמדה בנטל ההוכחה, גם אם הציגה בפניו רק ראיות נסיבתיות.
השופט קבע כי הנאשמת הצליחה לקשור את הרכב לסוכן הנסיעות, שניסה תחילה להרחיק את עצמו מהרכב לחלוטין. הנאשמת הציגה מספר ראיות נסיבתיות המעידות על כך שהנהג החזיק ברכב בתקופה המדוברת, כמו אותו מכתב לעירייה בדבר התו.
השופט ציין כי אף שהיעדר התיעוד בדבר החזרת הרכב בתום הליסינג נזקף לחובת הנאשמת, יתר הראיות עדיין קושרות את הסוכן לרכב במועדים הרלוונטיים.
מעבר לכך השופט לא התרשם לטובה מעדותו, גרסאותיו ניסיונותיו התמוהים של הסוכן להרחיק עצמו מהרכב, ונמצא משקר, למשל, כשטען כי מעולם לא מסר לנאשמת את רישיון הנהיגה שלו, והנאשמת הראתה שהרישיון כן סרוק במערכת שלה.
לבסוף כאמור, קבע השופט כי הנאשמת הצליחה לעורר את הספק שהחזיקה ברכב במועדי העבירות, כך שהפריכה את החזקה שלפיה בעל הרכב הוא הנהג. הנאשמת זוכתה משני כתבי האישום שהוגשו נגדה, כאמור.
- ב"כ המאשימה: תביעות תעבורה תל אביב
- ב"כ הנאשמת: עו"ד שרון פינקלשטיין
* עורך דין אלמוג אזולאי עוסק בתעבורה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין