בעל המחסן אמנם הסיר עמוד תומך מבלי ליידע את המתקינים אבל בית המשפט קבע שגם הם התרשלו כשביצעו את העבודה ללא בדיקה מוקדמת של מהנדס
בית משפט השלום באשקלון חייב מתקיני מערכות סולאריות לשלם פיצויים והוצאות של כ-950 אלף שקל לחקלאי שהמחסן שלו קרס בזמן שהתקינו עליו קולטים פוטו וולטאים. השופטת הבכירה סבין כהן קבעה כי המתקינים התרשלו כיוון שלא וידאו שהמבנה יכול לעמוד בעומס באמצעות בדיקה הנדסית. עם זאת, שיעור הפיצויים לקח בחשבון אשם תורם משמעותי מצד החקלאי, שהסיר עמוד תומך מבלי ליידע אותם.
המחסן נבנה מקונסטרוקציית מתכת והגג הורכב ברובו מלוחות איסכורית. בתביעה שהגיש החקלאי לפני כ-3 שנים הוא סיפר שהתקשר עם שני מתקיני מערכות סולאריות כדי להקים מערכת לייצור חשמל על הגג ושילם להם 205 אלף שקל.
לדבריו, הגג של המחסן קרס לאחר שנפרסו כ-75% מהקולטים אבל הסתבר שאי אפשר לשקם אותו והוא נדרש להרוס אותו ולבנות מחסן חדש. לטענתו, עלויות הקמת המבנה הגיעו ל-1.2 מיליון שקל לערך ובנוסף הוא ביקש שהנתבעים יחזירו לו את התשלום עבור התקנת המערכת.
המתקינים טענו כי סמכו על ההצהרה של התובע שהמבנה נבנה כדין ולכן היו בטוחים שהגג יכול לשאת את המשקל של המערכת, שממילא אינו גבוה. אלא שבדיעבד התברר להם שהתובע הסתיר שהסיר עמוד תומך וזה מה שגרם לקריסה. על כן, לטענתם, התובע אחראי לכשל.
כטענה חלופית הם ביקשו שלא להטיל עליהם אחריות מלאה בשל אשם תורם מצד התובע. בנוסף, הם טענו כי מגיע לתובע פיצוי נמוך בהרבה מזה שביקש כיוון שיכול היה להסתפק בשיקום המבנה.
לא עמד בעומס
לאחר קבלת חוות דעת מטעם שני הצדדים ושמיעת עדויות המומחים, התרשמה השופטת הבכירה סבין כהן כי הסרת העמוד התומך הייתה רק חלק מהסיבה לקריסת המבנה. מחוות הדעת עלה שבמבנה היו כשלים נוספים, בהם בעיות בחיבורים בין הפרופילים וחלודה, והוא לא היה חזק מספיק לשאת בעומס של המערכת גם אם לא היה משמעותי.
בהקשר הזה השופטת הבהירה כי תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) בנוסח שחל במועד ההתקנה חייבו אישור מהנדס ואף דרשו היתר בנייה טרם ביצוע ההתקנה. אלא שהנתבעים לא ביקשו היתר והמבנה לא נבדק על ידי מהנדס מבנים, והדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה שמדובר היה במחסן ישן שעשוי ממתכת והצריך תחזוקה שוטפת.
בנסיבות אלה השופטת קבעה כי הנתבעים הפרו את החובות המוטלות עליהם לפי התקנות ומשכך הם התרשלו ואחראים לקריסת המבנה. בצד זאת, אין ספק שהסרת העמוד התומך תרמה לקריסה ועל כן השופטת ייחסה לתובע אשם תורם של 30%.
באשר לשיעור הנזק, השופטת קבעה כי התובע הוכיח שאי אפשר היה לשקם את המבנה והיה צורך בהריסה ובנייה מחדש. בהתאם לחוות הדעת שמאית וחשבוניות שהציג, ולאחר הפחתת הרשם התורם ועלות תיקונים שממילא היה על התובע לבצע, פסקה לו השופטת פיצויים של כ-900 אלף שקל. בנוסף חויבו הנתבעים לשלם את שכר העדים והמומחים בהליך, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין 40 אלף שקל.
יצוין כי הנתבעים הגישו הודעות צדדים שלישיים נגד קבלנית משנה וגורמים נוספים שהיו מעורבים בהתקנה אך הן טרם הוכרעו.
עו"ד דוד רייכרט
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין