הגזבר מונה והחל לעבוד, אך לאחר מכן התגלה שהוא קרוב משפחה של מנהל הגביה במועצה. השופטת פסקה כי "המועצה פעלה באופן לא תקין ולא בדקה את נושא ניגוד העניינים מראש וטרם העסקת התובע".
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל חלקית את תביעתו של הגזבר לשעבר של המועצה המקומית ג'וליס והורה למועצה לשלם לו פיצויים בסך 70,000 שקל, לאחר שמינויו בוטל על ידי משרד הפנים כעבור חודשים ספורים, עקב קירבה משפחתית לבעל תפקיד אחר המועצה.
השופטת יפית מזרחי-לוי קבעה כי "המועצה פעלה באופן לא תקין ולא בדקה את נושא ניגוד העניינים מראש וטרם העסקת התובע".
הפרשה התרחשה ב-2016. התובע, רואה חשבון במקצועו, מונה לגזבר לאחר שנבחר במכרז פומבי. ועדת הבחינה לא בחנה אם יש קירבה משפחתית בינו לבין עובדי המועצה. באוגוסט 2016 נחתם בין הצדדים הסכם עבודה, שכלל שכר חודשי של כ-16,000 שקל.
רק לאחר מכן, כאשר ההסכם הופנה לאישור משרד הפנים, התובע התבקש למלא שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים, בו הצהיר על קירבה משפחתית למנהל הגביה במועצה (המנהל נשוי לבת דוד של התובע).
בהמשך, היועץ המשפטי של המועצה נתן חוות דעת שלפיה הקירבה אינה שוללת את מינויו של התובע. ואולם, משרד הפנים החליט שלא לאשר את המינוי.
לאחר שימוע, התובע פוטר מהעבודה. בעקבות זאת הוא הגיש תביעה נגד המועצה וכן נגד משרד הפנים, בה טען כי אין בינו לבין מנהל הגביה "קירבה משפחתית" כמשמעותה בצו המועצות המקומיות.
בנוסף, הוא טען שיש לפצות אותו על שורה של נזקים כגון חוסר היכולת לחזור לעבודתו הקודמת, ועוגמת הנפש שנגרמה לו.
מנגד, המועצה טענה בין היתר כי התובע נהג בחוסר תום לב כאשר לא גילה על הקירבה המשפחתית בשלבים המוקדמים של הליך המינוי. עוד נטען כי המועצה אינה מוסמכת להכשיר את המינוי, שכן העניין תלוי באישור משרד הפנים.
להבהיר לכל המועמדים
השופטת מזרחי-לוי ניתחה את חוזרי המנכ"ל הרלוונטיים וכן את צו המועצות המקומיות, והבהירה כי אכן בין התובע לבין ראש המועצה קיימת קרבה משפחתית היוצרת מצב של ניגוד עניינים, כך שחוות דעתו של היועץ המשפטי של המועצה היתה שגויה.
בנסיבות אלה, השופטת שוכנעה כי החלטת משרד הפנים לבטל את מינויו של התובע היא סבירה, ואינה מצדיקה את התערבות בית הדין.
כמו כן, השופטת הזכירה שהמועצה ביקשה ממשרד הפנים לאשר את העסקת התובע לאחר שכבר הודיעה לו על קבלתו לעבודה, כלומר לא טרחה לברר את שאלת קרובי המשפחה בזמן שבו היתה חייבת לעשות זאת, ולמעשה חוות דעת היועץ המשפטי ניתנה רק לאחר שהמשרד כפה בירור בנושא.
"התרשמנו שהתנהלות המועצה נגועה בחוסר תום לב המצדיק פיצוי", קבעה השופטת, ודחתה את טענת המועצה שלפיה התובע הוא שהיה צריך ליידע על הקירבה המשפחתית. השופטת הבהירה כי "החובה לערוך בירור בדבר ניגוד עניינים וקרבה משפחתית מוטלת על המועצה ולא על התובע".
בהקשר זה השופטת הדגישה שהמגבלות החלות על העסקת קרובי משפחה ברשות המקומית צריכות להיות ברורות למועמדים לתפקידים.
כמו כן, השופטת קבעה כי המועצה פעלה בחוסר תום לב בכך שנמנעה מלפנות אל מינהל השירות במועצות המקומיות, המאפשר בדיקה של האפשרות להעסיק גם קרובי משפחה, על מנת לנסות לתקן את העוול.
בנוסף לפיצוי עבור התנהלות בחוסר תום לב ועגמת הנפש בסך כ-71,500 שקל, המועצה חויבה לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד פואד מעדי
- ב"כ הנתבעת 1: עו"ד ויסאם נבואני
- ב"כ הנתבעת 2: עו"ד נביל נחלה (פרקליטות מחוז חיפה-אזרחי)
עו"ד מרגלית בוטרמן
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין