העליון הפך את החלטת ביהמ"ש המחוזי וקבע כי שני הצדדים - המארגנים והמשתתפים - ב"מכרזים" שהציע אתר האינטרנט "1BUY1" הפרו את החוק, ואין הצדקה להחזיר להם את דמי ההשתתפות ששילמו.
חברת "קונקטיב גרופ" הפעילה אתר מכרזים בשם 1BUY1, והציעה ללקוחותיה מוצרים שונים למכירה, בהם מוצרי חשמל, קטנועים ומכוניות. לכל מוצר באתר היה מחיר מוצע מקסימאלי שגבוה משמעותית ממחירו הריאלי בשוק, ולמשתתפים ניתנה האפשרות להציע הצעות מחיר. המשתתף שהציע את ההצעה הגבוהה ביותר זכה לרכוש את המוצר במחיר שהציע.
לייעוץ בדיני חוזים
פנו ל- עורך דין חוזים
אחד המשתתפים באתר הגיש נגד החברה תביעה ייצוגית לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב. לטענתו, המכרזים שניהלה החברה הם למעשה "משחק אסור", ומשכך החוזים שנכרתו בין המארגנים למשתתפים הם בלתי חוקיים.
ביהמ"ש קיבל את תביעה וקבע שאכן מדובר במשחק אסור, משום שרוב המשתתפים במכרזים לא התבססו על ידע אלא על מזל, ומשום שאין במכרזים תועלת חברתית או כלכלית. מאחר שזהו משחק אסור, מדובר בחוזה פסול, ולכן המשתתפים זכאים להשבה מלאה של דמי ההשתתפות ששילמו.
החברה ערערה על פסק הדין לביהמ"ש העליון וטענה כי המחוזי היה צריך לאמץ את חוות הדעת שהגישה, לפיה המכרזים מבוססים גם על ידע, וזאת בייחוד כשלא הוגשה חוות דעת סותרת.
המשיב טען כי אפילו חוות הדעת מטעם החברה סוברת שהשחקן הממוצע במכרזים מתבסס על מזל.
משחק אסור
השופט מני מזוז קיבל את הערעור. הוא קבע כי המכרז הוא אכן משחק אסור, שהחוזה בין החברה למשתתפים הוא בלתי חוקי, ולפיכך הוא בטל.
ואולם, גם אם החוזה פסול, עדיין צריך לבדוק האם באמת מגיע פיצוי למשתתפים במובן זה שעליהם להוכיח שהמארגנים באמת התעשרו על חשבונם בהתבסס על החוזה הלא חוקי.
במקרה זה, קבע השופט, לא נראה כי מגיע לתובעים החזר של דמי ההשתתפות ששילמו. ראשית, משום שהם שילמו על הסיכוי לזכות במוצרים המוצעים, וחלקם גם זכו בהם. שנית, משום שבפועל שני הצדדים הפרו את החוק - המערערת כמארגנת של המשחק האסור, והמשיב ויתר חברי הקבוצה כמשתתפים במשחק האסור. בנסיבות אלה אין סיבה להעדיף צד אחד על פני האחר.
השופט הוסיף שגם אם היה קובע שלמשתתפים מגיעה השבה של דמי ההשתתפות, אז באותה מידה היה דורש מהם להחזיר את כל המוצרים בהם זכו, כך שלא תיווצר השבה חלקית חד-צדדית.
השופטת דפנה ברק-ארז בדעת מיעוט סברה שצריך לקבל את הערעור באופן חלקי, ולהשיב למשתתפים שהגישו הצעות ולא יצאו "מורווחים", מחצית מדמי ההשתתפות. לדעתה המערערת לא צריכה לקבל פטור מלא מההשבה, משום שהיא נהנתה מפערי מידע משמעותיים ביחס למשתתפים, ורובם לא היו מודעים לכך שמדובר במשחק מזל.
לאחר שהשופט יורם דנציגר הצטרף לדעת השופט מזוז, התקבל הערעור במלואו.
נקבע כי המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד רם דקל, עו"ד אוהד אנטמן
- ב"כ המשיב: עו"ד יאיר שפרן
* עו"ד נתנאלה אבוקסיס עוסקת במשפט אזרחי מסחרי
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין