במסגרת תביעה על פרסום הרע בעיתון, בית המשפט העליון אישר בשבוע שעבר כי ניתן להפריד בין הכותרת לבין גוף הכתבה. המקרה שהובא לפתחו של השופט צבי זילברטל עסק בחיובו של השבועון "כל אל-ערב" לפצות על פרסום כותרת מסולפת בכתבה שפרסם לפני כארבע שנים.
המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל בחיפה הגישה לפני תשע שנים תביעה לפיצוי של 9 מיליון שקל נגד העיתון "כל אל-ערב" ובעליו, בגין פרסום לשון הרע. התביעה עסקה בין היתר, בשאלה האם העיתון הכפיש את שמם של המכללה ונשיאה בסדרת כתבות על פעילותם, והיא מתנהלת עד ליום זה ממש.
לשאלות בתחום:
פנו ל-עורך דין לשון הרע
במהלך התביעה נשמעו עדויות רבות, בהן עדותו של ד"ר נביה אלקאסם, בה סיפר, לכאורה, שהנשיא דאז, זכי כמאל, מתנגד לזרם הלאומי-אסלאמי במכללה. עדות זו פורסמה לפני כארבע שנים במסגרת כתבה בעיתון וצורפה לה הכותרת "העד השלוש עשר בתביעת זכי כמאל נגד כל ערב ואחרים נביה אלקאסם: "כן אני תומך זכי כמאל בעמדתו נגד הזרם הלאומי והאסלמי במכללת המורים" (השגיאות במקור).
בעקבות פרסום הכתבה הזו הגיש נשיא המכללה לשעבר תביעה נוספת בעילת לשון הרע נגד העיתון, הפעם בטענה שסילף את דברי העד והציג את הנשיא כמי שיוצא באופן כללי נגד הזרם הלאומי-אסלאמי במכללה.
בית משפט השלום דחה את תביעתו והוא ערער על כך לבית המשפט המחוזי, שהגיע למסקנה הפוכה לנוכח תרגום שונה לידיעה וכותרתה.
המחוזי החליט להפריד בין הידיעה לבין הכותרת וקבע כי הכותרת הטעתה את הקוראים בנוגע לעמדותיו של הנשיא, ועלולה לגרום ל"קורא הסביר" לחשוב כי הנשיא מעורב בפוליטיקה ה"פנים-מכללתית", בעוד שבפועל הוא הקפיד לשמור את המוסד האקדמי מחוץ לתחום הפוליטי. בעקבות זאת, חויבו העיתון ובעליו לפצות את הנשיא ב-25,000 שקל.
העיתון ובעליו לא השלימו עם התוצאה העגומה וביקשו לערער על ההחלטה בבית המשפט העליון, בטענה שמדובר בשאלה עקרונית של חופש העיתונות. לעמדתם, על בית המשפט העליון להבהיר עד כמה אפשר להתערב בשיקול הדעת של כלי התקשורת ועורכיהם.
לטענתם, המחוזי טעה כאשר הניח שקורא סביר יסתפק בקריאת הכותרת בלבד. הם טענו כי כשקוראים את הכתבה במלואה ניתן להיווכח מה בדיוק נאמר בעדות. לעמדתם, אין מקום לאפשר לבית המשפט להתערב בתפקידו של העורך הראשי שמחליט איזו כותרת לתת לכתבה. בנוסף, טענו המבקשים לאי דיוקים בתרגום החדש.
אפשר לבחון את הכותרת בנפרד
השופט צבי זילברטל הסביר כי ככלל, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" של הליך משפטי, תינתן אך ורק במקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית. מקרה זה אינו עונה על קריטריון זה לטעמו, משום שסוגיית ההבדל בין כותרת לבין ידיעה כבר הוכרעה בפסיקה, שהכירה בכך שלעיתים ניתן להעניק לכותרת משקל יתר בעת בחינת פרסום לשון הרע.
עוד השופט ציין כי חוק לשון הרע אינו מספק הגנה מוחלטת על כל דיווח עיתונאי לגבי הליך משפטי פומבי, ונראה כי בהחלטת בית המשפט המחוזי – שקבע כי הכותרת הוציאה את דברי העד מהקשרם – אין כל פגם.
לבסוף, השופט הבהיר כי גם אם יתגלו מספר אי דיוקים בתרגום הפרסומים לשפה העברית, לא מדובר בהבדלים מהותיים שישנו את מסקנתו.
לפיכך, השופט דחה את הבקשה. לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המבקשים: עו"ד בשאיר פאהום-ג'יוסי
- ב"כ המשיב: לא צוין בפסק הדין
* עורך דין מוטי שחר עוסק בדיני לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין