במשך עשור הפר משרד התחבורה את חובותיו כלפי חברת "מרגלית", שזכתה במכרז לשירותי הסעה במודיעין. בית המשפט קיבל את תביעות החברה, והורה למדינה לשלם לה פיצויי עתק.
היוזמה המבורכת של משרד התחבורה לשפר את התחבורה הציבורית בעיר מודיעין הפכה ברבות הימים לקללה, גם לחברה שהתקשרה עמו וגם לנו – משלמי המסים.
הפרשה המטרידה החלה בשנת 1997, אז פרסם המשרד מכרז להפעלת קווי שירות באוטובוסים ממודיעין לשלושה יעדים: תל אביב, ירושלים ולוד-רמלה.
לשאלות בנושא הפרת חוזים:
פנה ל-עו"ד דיני חוזים
חברת ההסעות "מרגלית ש.א. רכב" זכתה במכרז. שנה לאחר מכן חתמו הצדדים על חוזה בהתאם למכרז, וסוכם כי "מרגלית" תתפעל את התחבורה הציבורית באזור עד שנת 2003, במקביל לכך שמשרד התחבורה יקים תחנה מרכזית (ובשפתו – מסוף תחבורה ציבורית).
אלא שהבטחות לחוד ומעשים לחוד. ההבטחה לא קוימה ולאחר משא ומתן הוסכם ש"מרגלית" תבנה את המסוף על חשבונה בתמורה להארכת פעילותה בשנתיים נוספות.
מרגלית בנתה את התחנה והמשיכה את פעילותה באזור עד 2006, שאז דרש ממנה משרד הבינוי והשיכון לפנות אותה. בתגובה, התחייב משרד התחבורה לאתר עבורה מגרש חלופי שבו יוקם מסוף זמני.
כעבור שנה, ומשלא אותר מגרש כזה, העבירה "מרגלית" – בהסכמת המדינה – את שירותי התחבורה במודיעין למפעיל אחר.
שנתיים לאחר מכן הגישה החברה תביעה נגד המדינה לבית המשפט המחוזי מרכז, בה דרשה פיצוי על נזקיה, בסכום שהוערך על-ידי שמאי בית המשפט בסביבות 35 מיליון שקל.
לטענתה, המדינה הפרה את תנאי המכרז כאשר סילקה אותה מהמסוף שהיא נדרשה לבנות בעצמה.
החברה הדגישה כי הקמת התחנה הייתה התחייבות מרכזית של משרד התחבורה לפי תנאי המכרז אך במציאות – הוא לא עשה דבר בעניין והתעלם מפניותיה. הותרתה ללא תחנה ראויה הביאה להפחתת השימוש בתחבורה הציבורית וגרמה לה לנזקים.
בנוסף, טענה החברה כי המדינה הפרה את תנאי המכרז כאשר דרשה ממנה להאריך את אחד ממסלולי הקווים בעקבות המצב הביטחוני.
המדינה טענה שסכומי הפיצוי שביקשה החברה מופרכים וביקשה לדחות את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, שהגדירה "חסר כל ניסיון וידע" בתחבורה ציבורית. בכל מקרה, היא טענה שמעולם לא התחייבה להקים מסוף וזה גם לא מתפקידה.
עוד לטענתה, מי שהכשילה את בניית המסוף החדש היא עיריית מודיעין, בשל ממצאים ארכיאולוגיים שהתגלו באזור שיועד להקמתו. ואת שינוי המסלול ביקשה, לטענתה, התובעת עצמה.
"עליה לשמש דוגמא"
השופטת ורדה פלאוט קבעה, שבניגוד לטענת המדינה – היא הפרה את ההתחייבות שלה להקים מסוף תחבורה ובתוך כך גם את מחויבותה המוגברת לעמוד בהסכמים ולנהל מו"מ בתום לב.
ניסיונה של המדינה להפיל את האחריות על עיריית מודיעין גם כן לא צלח, והשופטת קבעה כי היא האחראית הבלעדית להפרת המכרז ותשלם על כך כ-32 מיליון שקל – ממש כפי שקבע המומחה.
באשר לסוגיית המסלול, נקבע גם הפעם כי המדינה היא שיזמה את השינוי, אם כי סכום הפיצוי שהוערך על ידי המומחה – העומד על כמיליון שקל - שגוי ויעמוד על כ-700 אלף שקל.
בסך הכל תשלם המדינה על מחדליה סכום כולל של כ-32 מיליון שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד של 790 אלף שקל והוצאות משפט בסך 275 אלף שקל.
השופטת סיכמה בדברים הבאים: "כאשר מדובר בנתבעת שהיא המדינה, הרי שעליה לשמש דוגמא לאופן ניהול משפטים בכלל, ולחסכון בזמן שיפוטי, בפרט. לא כך נהגה הנתבעת בהליך שלפני."
בפסק דינו, חידד בית המשפט את חובת המדינה לקיים בתום לב הסכמים עליהם חתמה.
- ב"כ התובעת: עו"ד עדי ליבוביץ
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דניאל להמן
* עו"ד ניר בחרי עוסק בדיני חוזים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין