בית משפט השלום ברחובות פסק לנפגעת עבודה 70,000 שקל לפני ימים ספורים. השופט מנחם מזרחי קבע כי לא ייתכן שבמפעל אלקטרוניקה לא יחייבו את העובדים להרכיב משקפי מגן.
מרכיבת כרטיסים אלקטרוניים נפגעה בעת ביצוע עבודתה, חודשים ספורים אחרי שהחלה לעבוד במפעל "שליט אלקטרוניקה" שבנתניה.
לפי המתואר בכתב התביעה שהגישה בשנה שעברה נגד חברת "שליט", באחד הבקרים של מרס 2011 "קפץ" לתוך לעינה של התובעת שנאי שניסתה להרכיב על גבי כרטיס אלקטרוני. התובעת הובהלה לבית החולים "מאיר" בכפר סבא עם עין מדממת ואושפזה שם למשך 5 ימים. עוד צוין בתביעה כי ביטוח לאומי אישר לה נכות צמיתה של 5% בעין בגין "פציעה חודרת".
התובעת טענה שבעלת המפעל צריכה לפצות אותה על הנזקים שנגרמו לה בעקבות תאונת העבודה, שכן היא פעלה בדיוק בהתאם להוראות שניתנו לה.
התובעת ביקשה פיצוי על כאב וסבל והחזר הוצאות רפואיות, כאשר לטענתה היא נאלצת להוציא כספים רבים עבור טיפות עיניים מיוחדות. עוד היא טענה שנכותה מונעת ממנה מלעבוד בתחום שלמדה – עיצוב אופנה – ולכן היא זכאית לפיצוי על הפסדי הכנסה.
בעלת המפעל, הנתבעת, לא הכחישה את התרחשות התאונה, אך טענה שהתובעת לא הוכיחה את נסיבותיה ושמסרה עדות רצופת סתירות. כך למשל, פעם טענה שהשנאי "החליק" לתוך עינה, ופעם אחרת אמרה שהוא "קפץ".
בנוסף, נטען שבעבודתה של התובעת לא היה כל סיכון, וכי אילו הייתה מבקשת, היו מספקים לה משקפי מגן.
תרבות בטיחותית קלוקלת
אלא שכאמור, סגן נשיאת בית משפט השלום ברחובות, השופט מנחם מזרחי, קיבל את התביעה נגד המעסיקה לשעבר.
השופט ציין כי הוא מקבל את גרסת התובעת להתרחשות התאונה, שלטעמו הייתה הגיונית ועקבית, ונתמכה במסמכים רפואיים.
מכאן, עבר השופט לסוגיית האחריות של הנתבעת, כמי שהייתה המעסיקה של התובעת ומחויבת למנוע ככל הניתן סיכונים בטיחותיים בעבודה.
לאחר שעיין בנהלי הבטיחות של הנתבעת, הופתע השופט מזרחי לגלות שאין בהם כל דרישה להצטייד במשקפי מגן. "אין להבין מכוח מה יצרה הנתבעת נוהל שאינו מתיישבת עם דרישות הדין", כתב. בנסיבות אלה, "הנתבעת, כמעסיק סביר בנעליה, יכולה וצריכה הייתה לצפות את האפשרות כי התובעת תפצע בעינה בדרך שנפצעה".
השופט מתח ביקורת על מה שכינה "תרבות בטיחותית קלוקלת", וציין כי מעסיקים חייבים לפי חוק לספק ציוד מגן אישי לכל עובד ועובד. מאחר שהנתבעת לא עמדה בחובה זו, השופט ראה בה את האחראית הבלעדית לנזקי התובעת.
עם זאת, השופט לא קיבל חלק מטענותיה של התובעת בנוגע לנזקים שנגרמו לה. כך למשל, הוא קבע כי התובעת לא הוכיחה שהנכות שלה מנעה ממנה להשתלב בתחום האופנה. עוד נמצא שלתובעת לא מגיע פיצוי על הוצאות רפואיות, למעט 500 שקל לרכישת משקפי שמש. זאת, מאחר שהתובעת לא הציגה קבלות על הוצאות כאלה ואפילו לא ידעה לנקוב בשם הטיפות בהן היא משתמשת "מדי יום", כפי שטענה.
עם זאת, השופט קבע כי אין ספק שמדובר באירוע טראומתי שגם לתובעת לסבל ולכאב, וכן הסב לה הפסדי שכר מסוימים. בסיכומו של דבר הנתבעת חויבה לפצות את התובעת ב-70,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 19.5%.
- ב"כ התובע: עו"ד רבקה מאיר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עודד אלון
עו"ד נחמיה גורל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין