בחודש שעבר קבע בית המשפט שבגלל רשלנות רמב"ם ההיריון על הצעירה הנכה לא הופסק. כעת הגיע שלב התשלום: "לא תוכל לעבוד או ללמוד כל חייה"
חודש אחרי שפסק כי רמב"ם התרשל בהולדתה בעוולה, קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בירושלים כי המדינה – כבעלי בית החולים – תפצה צעירה הסובלת משלל נכויות ביותר מ-12 מיליון שקל. השופט עודד שחם אימץ את עמדת מומחי הצדדים לפיה עקב נכותה הקשה הצעירה לא תוכל לעבוד וללמוד כל חייה, והיא תזדקק לעזרה משמעותית מהזולת על-מנת לבצע את המטלות הבסיסיות ביותר.
בשלהי 1999 אושפזה אימה של הצעירה ברמב"ם, כשהיא בשבוע ה-24 להריונה עליה, בשל חשד לירידת מים ומיעוט מי שפיר. כשהמיעוט הלך והקצין ההורים החליטו לא לקחת סיכון ולבצע הפלה. ואולם, אף שבקשתם להפסיק את ההיריון כבר אושרה, הצוות הרפואי מצא ברגע האחרון שחל שיפור בכמות מי השפיר וההפלה עוכבה.
זמני הפך לקבוע, וההיריון הסתיים לבסוף בלידה. התינוקת לא נולדה בריאה וגילו אצלה ליקויים בריאותיים שונים כגון מום בלב ופגיעה נוירולוגית הכוללת, בין היתר, רמת אינטליגנציה נמוכה וקשיים בדיבור וביכולות לימודיות. בשלב מסוים הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית ובפברואר האחרון היא התקבלה ברמת האחריות של בית החולים.
השופט שחם קבע באותה החלטה כי אם בית החולים היה פועל באופן סביר, הוא היה מפנה את ההורים לייעוץ גנטי שבמסגרתו ניתן היה לעלות על המום הלבבי של התינוקת ולהביא להפסקת ההיריון. בשל כך הוא קבע שבית החולים התרשל ועליו לפצות את הצעירה והוריה, כאשר ההחלטה על גובה הפיצוי תינתן בנפרד.
אפילו להתנדב לא יכולה
חוות-הדעת הרפואיות שהוגשו לבית המשפט בדיון על הפיצוי היו תמימות דעים כי עקב נכותה, הצעירה חסרת יכולת להתפרנס בעצמה. "מעדויות שני המומחים", כתב השופט, "עולה בבירור כי לקותה של התובעת מפריעה באופן חמור לתפקוד בעבודה ולהקשרים חברתיים. לתובעת חוסר יכולת לתפקודים חברתיים בסיסיים. היא לא תוכל לעבוד וללמוד. היא אף זקוקה לעזרה משמעותית של הזולת לצורך תפקוד בסיסי".
בהקשר לכך הוסיף המומחה מטעם התובעים שהצעירה במצבה כיום זקוקה להשגחה וטיפול בכל שעות היממה. לדבריו היא זקוקה לסיוע במילוי מטלות בסיסיות כמו רחצה, היגיינה אישית, הכנת אוכל, התארגנות לפעילות יומיומית והתארגנות לשינה.
בתוך כך נמצא שהן צה"ל והן ביטוח לאומי הגדירו את הצעירה כבלתי כשירה לשירות ביטחון או לעיסוק בעבודה מפרנסת, בהתאמה. בהקשר לכך סיפרו ההורים כי ניסו בזמנו לשלב את בתם בהתנדבות צבאית במסגרת תכנית "שילוב מנצח" ובתם עברה תהליך של כמעט שנה לצורך הצבתה כמתנדבת בבסיס חיל הים או האוויר. אלא שבסופו של דבר היא נכנסה לחרדות ופחדים מעצם המחשבה על נסיעה לבד בתחבורה ציבורית או על כניסה לבד לבסיס, והנושא ירד מהפרק.
מסקנת השופט הייתה כי בשל מצבה המורכב, סובלת הצעירה מאובדן כושר עבודה מלא. "מבחינה קוגניטיבית מצבה כילדה בגוף של אדם בוגר, היא זקוקה להשגחה מתמדת, אינה יודעת לדאוג לצרכיה הבסיסיים ותלויה בעזרת הזולת", כתב.
בנסיבות אלה, לאחר ניכוי הקצבאות שמגיעות למשפחה מביטוח לאומי, קבע השופט שהמדינה תפצה את התובעים ב-10.2 מיליון שקל עבור נזקיהם השונים, בכללם הפסדי השתכרות של הצעירה, עזרת צד שלישי, התאמת דיור וכיוצא באלה. בנוסף נפסקו לצעירה והוריה שכ"ט עו"ד בסך כ-2 מיליון שקל וכן הוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד א' רוזנווסר, עו"ד ר' שולמן ועו"ד א' לוטן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ד' לוין ועו"ד א' סאנאנס
עו"ד גיא ורט
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין