"כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי - שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ", כך נפתח פסק דינה של השופטת גילצר-כץ מביה"ד האזורי לעבודה בת"א, בו הפכה את קביעת ביטוח לאומי והכירה ביתום שאיבד אחותו בפיגוע טרור כ"בנה", לצורך קבלת תגמולים.
שוב ושוב העיניים קוראות את הכתוב אולם הלב והשכל מתקשים להאמין כמה אסונות אדם יכול לחוות לאורך תקופה כה קצרה.
ילד בן 5 איבד את אביו בתאונת עבודה. כשהיה בן 10, אמו נפטרה ממחלה קשה אחרי שגססה במשך תקופה. הילד עובר להתגורר אצל משפחתה של אחותו הגדולה, שמטפלת בו במסירות. רק 4 שנים חולפות, והילד, רק בן 14, מאבד גם את אחותו, שנרצחת בפיגוע טרור.
ביטוח לאומי לא הקשיב לך?
עורך דין ביטוח לאומי
האם הוא זכאי לקבל קצבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, כבן משפחה של אחותו? המוסד לביטוח לאומי סבר שלא.
על החלטה זו הגיש הנער תביעה בבית הדין לעבודה בה טען לזכאות כבן משפחה של אדם "נפגע איבה".
המחלוקת התמקדה בפרשנות החלופות השונות של חוק התגמולים.
המוסד, שנצמד ללשון החוק באופן דווקני, ביקש לדחות את התביעה, בין היתר, כיוון שבתקופה בה נרצחה אחות התובע הייתה לו הכנסה בסך של 5,287 שקל מקצבת התלויים בגין מות אביו.
התובע לא חלק על טענה זו אלא טען שהוא נחשב לבן משפחה של אחותו לא כ-"אחיו או אחותו של הנספה" אלא בחלופה אחרת של החוק – "ילדו של הנספה". זוהי על פניו, טענה משונה ונועזת, שכן מבחינה ביולוגית מדובר באחותו. למרות זאת, כפי שנראה, הטענה התקבלה.
"חוק חוק וכוונתו שלו"
"כהדף הגלים, גל רודף גל, כך הדפו את התובע אסון אחר אסון החזר אל עומק הכאב", ציינה השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ, שכתבה פסק דין מרשים, בו נתלתה באילנות גבוהים רבים – מחז"ל ועד נחמה ליבוביץ ומלומדים נוספים.
בעיקרו של דבר, השופטת סברה שאין קושי לקרוא לאחי הנספה גם "ילדו", משום שהחוק לא עוסק בקשר ביולוגי אלא בהגדרות הבאות לקבוע זכאות להטבה סוציאלית, כלומר השאלה היא אינה האם התובע הוא אחי הנספה או הילד שלה – מצב עובדתי "ביולוגי" – אלא האם הוא זכאי לקבל גמלה לפי אחת מהחלופות המצוינות בחוק – מצב תכליתי-נורמטיבי.
פרשנות זו, הסבירה השופטת, תלויה בחוק הספציפי, ובמילות השופט חיים כהן: "חוק חוק וכוונתו שלו". לכן, השופטת קבעה כי "ילדו" של הנספה הוא "ילדו בפועל", ואפילו אם האחות לא אימצה אותו באופן פורמלי.
"על מנת להישאר נאמנים לסדרי העבודה והשיקולים המנהליים-הומניטריים שהנחו את המחוקק ואת עבודת הגורמים הרלבנטיים במתן ההטבות למשפחות השכולות, עלינו לפרש את המונחים העולים ממנו, והיחס ביניהם, בהרחבה כך שתיתכן ההכרה בזכותם של בני המשפחות השכולות הנזקקים לכך לקבל את הגמלה שמדינת ישראל סברה שמגיעה להם ושהם זכאים לה בדין", הוסיפה השופטת.
השופטת אף הצביעה על תוצאה אבסורדית שממנה יש להימנע: בהתאם לעמדת ביטוח לאומי, אילו הוריו של התובע בחיים היה מצבו הכלכלי טוב יותר מאשר לא היו בחיים, שכן הייתה משולמת להם גמלה בגין היותם הורים שכולים לפי חוק נפ"א ותוספת עבור הבן לפי סעיף נוסף.
לפיכך, השופטת קיבלה את התביעה והורתה להכיר בתובע כבן משפחה של הנתבעת בהתאם לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. לא נפסקו הוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד דוד סער
- ב"כ הנתבע: לא צוין
* עורך דין רוברט פאר שותף מייסד פאר - גרובשטיין, עורכי דין, מייצג בהליכים מול ביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין