רשות האוכלוסין סירבה להכיר בזוג שהתחתן בטענה כי מדובר ב"נישואי בזק". באמצעות ערר פנימי כניסת בת הזוג אושרה. מה היו הנימוקים?
על החלטות של רשות האוכלוסין והגירה ניתן להגיש ערר בהתאם ל"נוהל טיפול בבקשות ובעררים". אדם הפונה ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה בענייני מעמד ואשרות וסבור כי החלטה בעניינו מקפחת את זכויותיו או שאינה עומדת בהוראות הדין, רשאי לממש את זכותו ולהגיש ערר בכתב ולא יאוחר מ-21 ימים מיום שהתקבלה ההחלטה בידי העורר.
כך ניתן לעשות כאשר מסורבת כניסה לישראל, לדוגמא במקרים בהם חובה להזמין מראש את הזר או הזרה כמו במקרה של זוג נשוי שהתחתן בחו"ל.
בהתאם לחוק הכניסה לישראל, כניסת אדם שאינו אזרח ישראלי למדינת ישראל, מחייבת אשרת כניסה, רישיון לישיבת ביקור מסוג ב/2. ישנן מדינות, הפטורות מקבלת אשרת כניסה בשל אמנות בין המדינות וישנן מדינות שאזרחיהן מחוייבים באשרה כדי להכנס לישראל, אשרה זאת מכונה "ויזת תייר". כאשר מדובר בבני זוג של אזרחים ישראלים, קיים נוהל המחייב את בן הזוג הזר או בת הזוג הזרה באשרת כניסה, גם אם הם מגיעים ממדינה הפטורה מאשרת כניסה.
לאחר חתונה בחו"ל - הנוהל מחייב הזמנה מראש
סעיף 7 לחוק האזרחות נועד לאפשר התאזרחות של בן זוג זר שנישא לאזרח ישראלי בנישואין קבילים. עם זאת, זכותו של הישראלי לחיי משפחה אינה מוחלטת, והיא כפופה לעמידתו בנוהל מיוחד של רשות האוכלוסין וההגירה.
במסגרת הנוהל בודקת רשות האוכלוסין את מסמכי הבקשה ומתרשמת מטענות הזוג. הנוהל קובע דרישות סף, וביניהן איזה תעודות חייבים להגיש והוכחה של כנות הקשר ומרכז חיים משותף. מטבע הדברים, ההתרשמות מכנות הקשר מושפעת משיקול הדעת של מי שמחליט בבקשה ולכן ישנם מקרים שנדחים, כמו לדוגמא המקרה של א' ו-ס' בו נקבע שמדובר ב"נישואי בזק" ובקשתם נדחתה.
שיקול הדעת של רשות האוכלוסין
א', אזרח גיאורגיה, התחתן עם ס' אזרחית ישראלית בגאורגיה. הזוג הכיר באתר היכרויות באינטרנט. לאחר תקופה לא ארוכה הם נפגשו פנים מול פנים, טיילו ובילו ביחד וכמו בסיפור אהבה טוב, הטיול הסתיים בחתונה. ס' הגישה בקשה ללשכת רשות האוכלוסין הסמוכה למקום מגוריה בצפון, היא פעלה בהתאם לדין ולנהלי רשות האוכלוסין וביקשה להזמין את בעלה לישראל על מנת לגור איתו בישראל. היא הגישה את כל התעודות הנדרשות, אימתה אותן כחוק ותרגמה לעברית בתרגום נוטריוני. היא צירפה את כל המסמכים המעידים על כך שהיא חיה בישראל, תלושי שכר, חשבונות ועוד. היא גם צירפה תמונות משותפות שלה ושל בעלה, התכתבויות ביניהם המוכיחות את סיפור הקשר.
רשות האוכלוסין לא הסתפקה במסמכים שהוגשו, היא עמדה על קיום ראיון שיבוצע בנפרד לא' ולס' באופן סימולטני, כל אחד בארצו זאת בטרם תינתן כל החלטה. הזוג המתין תקופה ארוכה ולבסוף התקיים הראיון והזוג נשאל בנפרד על אופן ההיכרות שלהם ועל יחסיהם. בסופו של יום, התקבלה החלטה בה נרשם שכניסת א' לישראל מסורבת, בין השאר, בשל כך שמדובר בנישואי בזק ולא הוכח לטענת רשות האוכלוסין קשר מבוסס.
כך חסמה רשות האוכלוסין את האפשרות לחיי זוגיות לס', אזרחית ישראלית, אדם בוגר שמסוגל לקבל החלטות ולקחת אחריות על אושרו ועל חייו. יש לציין כי ס' ו-א' שינו את מצבם המשפחתי כל אחד במדינתו לנשוי, הם ראו עצמם כזוג נשוי לכל דבר ועניין ובכל זאת לא יכלו לחיות יחד בישראל.
הערר על ההחלטה
לאחר שס' קיבלה ייעוץ משפטי מתאים, היא הגישה ערר על ההחלטה בלשכה בה התקבלה ההחלטה. ס' צירפה תמונות נוספות מנסיעה נוספת שהיא ביצעה עד למתן ההחלטה בעניינה בה שוב נפגשה עם בעלה וכן ראיות על הקשר היומיומי בין הזוג.
ס' הדגישה את הזכות לחיות עם בחיר ליבה וכי אין זה תפקידה של רשות האוכלוסין לשפוט את בחירותיה או לבקר אותן ועמדה על כך שבקשתה תבחן מחדש.
התעקשותה של א' לא לוותר על בעלה ועל האהבה שלהם ועל עתידם המשותף, הביאה למציאת פתרון חלופי, באמצעות הפקדת ערבות להבטחת המשך בירור ההליך כדין ויציאה מישראל במידת הצורך. ללא ערר, לא הייתה מתאפשרת כניסתו של א' לישראל.
איך מתמודדים עם החלטות ב"תחום אפור"?
כמו הזוג הנ"ל, ישנם מקרים נוספים בהם רשות האוכלוסין לא תמהר לאפשר את כניסת בן הזוג, לדוגמא כמו במקרה של שידוך בין בני זוג, או אם קיים פער גילאים. בכל מקרה של בקשה להסדרת מעמד של בן זוג מומלץ להתייעץ עם בעלי ניסיון ומומחיות, לנתח נכון כל החלטה שמתקבלת ולא להתייאש גם אם הדרך נראית מורכבת ומתישה. אהבה היא לא תמיד עניין קל!
* עורכת דין מאיה וייס טמיר עוסקת בהסדרת מעמד בישראל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין